עשר שנים של "תשובה שלילית", של משפטים לא לעניין מהסביבה ושל חיים שהוקפאו בתוך חדר המתנה אחד גדול. מרים (שם בדוי) עברה את הדרך הזו עד הסוף הטוב, ועכשיו היא כותבת לכן מתוך הזיכרון שלא דהה: על הקנאה המותרת, על הזוגיות שנבחנה ועל האור שמחכה מעבר לפינה (מאמע, הריון ולידה)
לאחר שהזוג חורי תרמו מקווה טהרה בהמלצת הגר"ח קנייבסקי וזכו לחבוק בת בכורה - לאחר 22 שנות ציפייה, גם האח זכה להיפקד בבן בכור - לאחר 12 שנות ציפייה (חרדים)
