לאחר שבוע של שמחת חג מן הצד האחד, אך גם צער ענק ואדיר על כל אלו שנרצחו, על יתומים שהתווספו, על החושך והסתר פנים, נחפש את הנחמה בפרשת השבוע, נתחזק ונזכור שבסופה של המנהרה החשוכה מחכה לנו האור המיוחל
בפרשת השבוע פרשת בראשית שדנה בבריאת * "ויהי ערב ויהי בוקר" (בראשית)
אני סולחת לכל מי שמגדף אותי רק כי ביקשתי לפרסם את עצם קיומי בעיתונות החרדית. אני סולחת כי איני דנה איש, לא לחובה ולא לזכות, זה תפקידו של השופט את כל הארץ, לא תפקידי. אני בוחרת לסלוח, ואני בוחרת לקוות (בחירות מהחיים)
התקווה לא נמוגה גם ברגע האחרון: אורי יפרח, אביו של אייל יפרח, קיבל את הבשורה המרה על מציאת הגופות אך לא איבד תקווה. "לא צריכים לבכות", הגיב, "זה עדיין לא ודאי" (ארץ)
בוקר בכותל המערבי. המתפללים טרוטי עיניים מלילה גדוש באמירת קינות, אך הלב הומה אל בניין בית המקדש, מבקש גאולה. צלם כיכר, מאיר אלפסי, שעשה את הלילה עם הרבבות, מגיש גלריה שניה ומרהיבה מהזריחה בשריד בית מקדשנו, שסימלה את התקווה שבלב לביאת המשיח (גלריות)