מדוע אני תומך בטוענות רבניות?
(shutterstock)
אאא

כהקדמה לנושא, בטרם נבחן את היתרונות החברתיים והכלכליים במקצוע זה לנשים, נבקש להסביר במספר מילים את שינוי התפיסה שחל בעשור האחרון בחברה הדתית חרדית בעניין הכשרת טוענות בית דין, ממצב של פסילה אבסולוטית של מקצוע זה לנשים כ"מוקצה מחמת מיאוס" ועד לדרישה גבוהה להשתלבות בתחום.

בעבר הלא רחוק, לפני כעשור לערך, אם היו שואלים דעת תורה או כל אברך בן תורה מצוי וסביר שאינו נמנה על הפלג הקיצוני ביהדות, האם זה נכון וראוי שנשים ילמדו הכשרה לטוענות בית דין? התשובה הייתה חד משמעית: לא!

עדיין יש חלק נכבד וציבור גדול ירא שמים שחושבים באמת ובתמים כי לא ראוי לנשים יראות שמים לעסוק במקצוע זה של טוענות בית דין.

קיימות מספיק סיבות צודקות למה לא ראוי לאשה יראת ה' ללמוד וכל שכן לעסוק בתחום זה.

היו שאמרו כי אשה מקומה בבית בבחינת "כל כבודה בת מלך פנימה" ואם כבר יוצאת לעזור בפרנסת הבית, עדיף שתעסוק בתחומים אחרים יותר צנועים שלא מצריכים אותה לעסוק בעניינים שהצניעות יפה להם, או לנהל דין ודברים עם גברים ולעסוק בנושאים שאינם עומדים ברומו של עולם.

היו שטענו על איסור לימוד תורה לנשים וכן על פריצת גדר חברתי במגזרים הדתיים בכלל והחרדים בפרט.

היה גם חשש שאם ילמדו את המקצוע הזה נשים שהן יראות שמים, יבואו אחריהם גם נשים אחרות

שאינן יראות שמים ואולי מפלגים אחרים ורחוקים מהיהדות האורתודוקסית.

יש כאלה שאמרו ובצדק שבכלל, אין זה צנוע שאשה תופיע בפני בית הדין ותטען טענות בתחומי אישות.

אז מדוע דווקא היום אנו אומרים כן ללימוד טוענות בית דין ?

הסיבה הראשונה והעיקרית שבגינה כן ראוי לדעתי לאפשר לאשה ללמוד מקצוע זה היא דווקא נושא הצניעות. מן הראוי שאשה תייצג אישה ותוכל לשמוע את כל טענותיה וסיבותיה עד הפרט האחרון בלי כל חשש ועיקר. אולי בנושאים שאשה תוכל להיפתח ולספר לאשת מקצוע טמונה האפשרות לפתרון הסכסוך או העילה לגירושין, משום שאותם לא הייתה מספרת האישה לטוען רבני- גבר מטעמי צניעות.

לגבי נושא איסור לימוד התורה לנשים, בלימודי טוענות בית דין, אין האישה מתבקשת ללמידת ש"ס ופוסקים בדרך עיון כמו מי שרובצת עליו חובת לימוד ת"ת. דרך הלימוד שונה לחלוטין מאחר והיא כוללת לימוד פרונטלי של התכנים המעשיים בצורה ממוקדת להכנה לבחינות של הנהלת בתי הדין הרבניים בישראל. הלימוד מלווה בהסברת מושגי יסוד, סיכומים, חזרות ושאלות ותשובות.

בנוסף ללימודי ההלכה, לימודי הטוענות מלווים במגוון לימודי העשרה במטרה להעניק ידע, מיומנויות וכלים כמו גם עומק בהשקפה יהודית כגון: לימודי גישור מורחב על מנת לאפשר פתרון סכסוכים בדרך של הידברות והסכמה, מבלי להגיע לבית הדין. לימודי הבית היהודי, פראקטיקה בעבודת הטוענת ועוד. כמו כן, כל טוענת בית דין עוברת הכשרה במקביל, להנחיית משפחה וייעוץ נישואין.

זאת על מנת להעניק לעוסקות בתחום את ההבנה שמקצוע זה הוא לא רק כלי "ניגוח" בצד שכנגד שכל מטרתו היא פירוד ופירוק, אלא סיוע לנשים בשעת משבר ורק כשכלו כל הקיצין, מקבלות הן את הסיוע של הטוענת לליווי בתהליך בבתי הדין. טוענת שתקבל, בנוסף למקצוע, הכשרה לייעוץ נישואין, תנסה בכל דרך להגיע עם הצדדים קודם כל לשלום בית לפני הפניה הכואבת לגירושין. לעיתים, דווקא בעיצומה של סיטואציה שלילית זו, ניתן לשנות ולהפוך את הקושי למנוף שיוציא את בני הזוג מאותה שעת משבר ובכך כל המשפחה ניצלה מגירושין, עם כל ההשלכות הכואבות של התהליך.

נוסף על כל האמור, אנו עדים כיום לתופעה ההולכת וגדלה של גברים ונשים המשתייכים למגזר החרדי, שהולכים ללמוד באקדמיה, הרבה יותר מבעבר. אם נשים לב נראה שאנו בעצם בעיצומו של תהליך חברתי משמעותי ונושא לימודי האקדמיה היום הינו הרבה יותר מאופשר ולגיטימי משהיה בשנים קודמות. נשים רבות מחפשות ללמוד מקצוע שיאפר להם לא רק להתפרנס בכבוד אלא גם מקצוע שיש בו תרומה לחברה, שכולל מעמד חברתי חיובי ומכבד את בעליו, מקצוע דרוש ונחוץ, ועקב אחוזי הגירושין ההולכים וגדלים, פונות נשים רבות ללמוד משפטים באקדמיה.

לימודי המשפטים הכוללים למעשה משפט אנגלי לחלוטין, ללא ספק אינם תואמים את ההלכה וההשקפה של תורתנו הקדושה, בפרט כשיש לנו בתי דין ודיני תורה בישראל. האבסורד הוא שלאותם נשים לבסוף ניתנת האפשרות הנכספת להתייצב מול שופטים ודייני ישראל.

מסיבה זו, חשוב היום יותר תמיד להעניק את האלטרנטיבה לאותם נשים, ומי שחשקה נפשה במקצוע זה, עדיף שתלמד "טוענת בין דין" תוך לימוד משפטי ודיני התורה מתוך היהדות, ותייצג בצניעות נשים בבחינת "פתח פיך לאילם" בבתי הדין הרבניים בישראל מתוך כוונה תחילה לכוון לשלום בית בדרך אהרון הכהן זיע"א. ובמידה ולא צלחו כל האפשרויות, רק אז לפנות לדרך הפירוד ובהסכמה ודרך גישור.

דווקא היום, כשהכוח הנשי גדל בארץ וכוחות רבים מושכים לשוויון מגדרי, אל לנו להילחם נגד זה בעניינים שאינם אסורים על פי תורתנו הקדושה ועוד שאפשר למנף כוח זה לטובת כל הסיבות שהוזכרו, בנוסף לחיזוק בתי הדין והמשפט העברי (דיני התורה) בישראל.

חשוב שההכשרה תיעשה בקפידה תוך שמירה על קריטריונים קשוחים ונוקשים שלא יאפשרו לנשים שאינן מתאימות, ללמוד את התחום ולעסוק בו. על ידי הקפדה זו ניתן גם מענה לתביעות הבגצי"ם העומדים בעינם ומתחדשים מידי מועד בעניין שוויון ללימודי נשים בתחום, התובעים לאפשר לכל הנשים לגשת לבחינות בהנהלת בתי הדין בלי קריטריונים דתיים כלל.

כיום ניתן ואפשרי לכל אשה שומרת תורה ומצוות העומדת בקריטריונים של בית הדין הרבני הגדול ללמוד את התחום ולקבל הכשרה והסמכה לעסוק במקצוע חשוב זה. למעשה, בהכשרה זו חידשנו מקצוע שיש בו פרנסה ותרומה לחברה ולקהילה עם האפשרות לסייע למשפחות בשעת משבר, והכרנו בכוחה של האשה לסייע לרעותה תוך שמירה על צניעות ומכובדות. בכך אפשרנו לציבור התורני לשמור על תחום זה בקרבנו על מנת שלא יצטרכו נשים רבות לרעות "בשדות זרים".

לפרטים הקליקו

 (shutterstock)
(shutterstock)
הגדלה