בנק ישראל בראשות הנגידה ד"ר קרנית פלוג הפתיע החודש את שווקי ההון והודיע על הפחתה דרמטית של הריבית במשק ב-0.15% ל-0.1% - שפל היסטורי שלא נרשם מעולם במשק הישראלי. צעד זה הצטרף למדיניות ההפחתה המתמשכת של הריבית בשנים האחרונות, שיושמה על ידי נגיד הבנק לשעבר – סטנלי פישר ועל ידי סגניתו והנגידה הנוכחית – קרנית פלוג.
בצעד זה מצטרף בנק ישראל לבנקים מרכזיים נוספים ברחבי העולם, שהפחיתו את הריביות במדינותיהם לרמות נמוכות ברמה היסטורית, עד כדי ריבית שלילית במדינות מסוימות. למעשה, מתנהלת כיום בעולם מלחמת מטבעות, כאשר לפי בנק ישראל, רק בחודש האחרון ננקטו צעדי מדיניות מוניטארית מרחיבה באוסטרליה, שוודיה, דנמרק, סין וסינגפור וגדל מספר המדינות שהונהגה בהן ריבית שלילית.
ההיגיון הכלכלי שהביא להפחתות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים, הוא הרצון לשמור על שער נמוך של המטבע המקומי ביחס למטבעות עולמיים ודומיננטיים יותר כמו הדולר והאירו. מדינה בה ערך המטבע המקומי נמוך, ענף הייצוא שלה הוא כדאי וצומח. ההפרש בין עלות התעשייה והייצור המקומי בשווי המקומי הנמוך, לבין העלות הסופית של המוצרים במדינות המייבאות, הוא רווח נקי ליצואנים המקומיים שמכניסים כסף למדינה ממיסים ומייצרים מקומות עבודה לשוק המקומי.
התחזקות השקל וצמצום פערי הרווחים של היצואנים הישראלים, הביאו לצעדים המוניטאריים של בנק ישראל, כשמטרתם להביא לפיחות בערך השקל הישראלי. ההתחזקות האחרונה של השקל, מורכבת מהצניחה במחירי הנפט והדלק בבורסות העולם, שהביאו להוזלת החשמל וליציבות המחירים באופן כללי בשווקי המדינה. מצב זה שבו "מדד המחירים לצרכן" במגמת ירידה, גורם ל"אינפלציה שלילית" והוא מעלה את שווי המטבע, כיון שניתן באמצעותו לרכוש יותר מוצרים. גורם נוסף לירידת שער החליפין של השקל, הוא הפיחות שנוצר במטבעות העולם כתוצאה מהזעזועים בגוש האירו שהחלישו את שוויו של המטבע האירופאי ופגעו בייצוא של מדינות רבות בעולם המייצאות למדינות אירופה בהיקפים גדולים.
כתוצאה מכך האינטרס של בנק ישראל הוא ליצור שער מט"ח גבוה ביחס לשקל. השימוש בכלי הפחתת הריבית תורם לפיחות בערך השקל, על ידי הגדלת ההיצע של הכסף הישראלי ביחס לביקוש. במצב שבו עלות ההלוואה היא אפסית עקב ריבית נמוכה, סך הכסף שבו משתמשים האזרחים גדל כתוצאה מהקלות והזמינות של סכומי כסף הניתנים בהלוואה על ידי גופי האשראי. כמו כן ריבית נמוכה מצמצמת את כמות הכסף שלא נעשה בו שימוש על ידי האזרחים, כיון שההשקעה בפיקדונות ובתכניות חסכון איננה כדאית כשהתשואה כמעט ולא קיימת. מצב זה גורם לביקוש גדול יותר של מוצרים ולתנועה חיובית במשק, המעלה את המחירים של הצריכה ומפחיתה בסופו של דבר את שווי המטבע, כיון שניתן באמצעותו לרכוש פחות מוצרים.
בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס שהתקיים יומיים לאחר ההודעה המפתיעה של בנק ישראל, הסבירה המשנה לנגידת בנק ישראל ד"ר נדין בודו טרכטנברג : "עלינו למנוע התחזקות נוספת של השקל שתיפגע בייצוא שהוא המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית". בנוסף רמזה טרכטנברג כי תהליך הפחתת הריבית יכול להמשך ויתכן שהיא תרד מתחת לאפס ותהפך לריבית שלילית: "שבנקים מרכזיים אחרים בעולם מתנסים בריביות שליליות - דבר שלא חשבנו בעבר שיכול לקרות. בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית ושוקל גם כלים אחרים".
רמיזה זו של המשנה לנגידת בנק ישראל הפחיתה את ערכו של השקל והקפיצה את שערי המט"ח בצורה מיידית ובולטת. מדובר בצעד אגרסיבי ונדיר שאם יינקט, הוא יהפוך את תחום הפיקדונות והחסכונות מהשקעה מניבת תשואה - למוצר צריכה עם תג מחיר. צעד כזה ידחוף את בעלי הפיקדונות להמיר את כספם למזומן ויעודד צריכה וצמיחה שיאזנו את שווי השקל.
מלבד שוק המט"ח ומדד המחירים לצרכן, מהווה ענף הנדל"ן את הצלע השלישית בתחום הריבית והוא מושפע באופן ישיר מהצעדים שבנק ישראל נוקט לאחרונה. משמעותה של ריבית נמוכה בהקשר של שוק הנדל"ן, היא זינוק בביקושים ובמחירים כתוצאה ממשכנתאות זולות וניתוב כספי חסכונות ופיקדונות - להשקעה בשוק הנדל"ן.
צעד זה והשפעתו על מחירי הדיור נעלם בתוך קלחת הבחירות הלוהטת שבה עסוקה התקשורת והמועמדים, למרות שכאמור נוצרות ממנו השלכות ישירות ועקיפות על הנושאים הכלכליים והחברתיים בהם עוסקים המועמדים והתקשורת בעקבות דו"ח מבקר המדינה בנושא. במובן מסוים יש לנגידת בנק ישראל השפעה רבה יותר על מחירי הדיור מאשר הבטחות הבחירות של הפוליטיקאים ופעולותיהם בפועל.
המדיניות של בנק ישראל בנושא ברורה וחדה, כפי שהצהיר לפני כשנה וחצי הנגיד הקודם סטנליפישר במסיבת העיתונאים שקיים לרגל פרישתו מהתפקיד: "היצוא הוא בערך 30% מהתמ"ג, והערך המוסף של הבנייה הוא בערך 8% מהתמ"ג. אם יש צורך לבחור בין יצוא לדיור - נבחר ביצוא". במילים אחרות אמר פישר כי בנק ישראל החליט "להקריב" את מחירי הדיור על "מזבח" ענף הייצוא, כתוצאה מהחשיבות הרבה שיש לו לכלכלת המדינה.
על המועמדים לתפקיד שר האוצר (ובכללם ד"ר מנואל טרכטנברג המועמד לתפקיד שר האוצר מטעם מפלגת המחנה הציוני ובעלה של המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנברג) להבהיר ביושר לציבור הבוחרים, אם הם תומכים בקו הכלכלי של בנק ישראל בשנים האחרונות בהובלת סטנלי פישר וקרנית פלוג, המתמקד בחיזוק ענף הייצוא למרות החרפת מצוקת הדיור. או שהם מתנגדים לו ובכוונתם להורות לנגידת בנק ישראל הכפופה לשר האוצר, לשנות את המדיניות ולהסתכן בקריסה של ענף הייצוא המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית.