אאא

כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים בבימ"ש השלום באשקלון, מייחס לאיש ולתאגידים בשליטתו שבעה אישומים, המתייחסים למעשים רבים ומגוונים של קבלת והוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של רבע מיליארד שקל, במסגרת עיסוקו כסוחר דלק. מזה שנתיים שהמשפט המורכב מתנהל, ועד כה התקיימו 55 ישיבות.

במשך כשנה שהה האיש ב"מעצר עד תום ההליכים". לאחר מכן ניתנו החלטות שונות שהקלו על תנאי השחרור. באחרונה שבהן נקבע כי האיש ישהה בביתו עם אזיק אלקטרוני ויוכל לצאת לעבודה למקסימום ארבע שעות, בעיקר על מנת למנוע ממנו לנסות לברוח מהארץ. מעשית, פירוש הדבר הוא שבאמצע יום העבודה, עליו לשוב לביתו ולהתחבר מחדש לפיקוח האלקטרוני למשך כשעה.

לפני כחודשיים בימ"ש השלום דחה את בקשתו לדון מחדש בתנאי מעצרו, בה טען כי במהלך המשפט הצטבר הרושם שחלק מהראיות נגדו אינן חזקות.

בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע שאין מקום לשנות את תנאי השחרור. ביהמ"ש התרשם שאכן חלק מהראיות "הוחלשו" לאחר שמיעת העדים. עם זאת, נקבע כי עדיין ישנן ראיות לכאורה לעבירות קשות בהיקפי ענק, המעוררות חשש כי העורר ינסה להימלט מהעונש החמור הצפוי במקרה של הרשעה.

על החלטה זו הוא הגיש ערר בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, בו טען שבמשפט הצטברו "חולשות" ביחס לאישומים, המצדיקות לשחרר אותו מהתנאים המגבילים או לפחות להקל עליו.

העורר הוסיף כי מעבר לכך שחלפה תקופה משמעותית, לכל אורכה הוא לא הפר את אמון בית המשפט אפילו פעם אחת, ובינתיים פרנסתו נפגעת קשות.

המדינה הצביעה שוב על החשש להימלטות מהארץ, לנוכח העונש הצפוי לעורר אם יורשע, והצביעה על כך שלאחרונה העורר הורשע בהליך אחר בעבירות דומות, שבוצעו לפני התקופה בה עוסק המשפט הנוכחי.

השיקול המכריע – הזמן

השופט אלון אינפלד פירט את שבעת האישומים ודחה את טענת העורר שלפיה חל שינוי במצב הראיות, המחייב שינוי בתנאי השחרור. בעניין זה, העיר השופט, "החלטת בית משפט השלום מנומקת היטב ובמקומה עומדת".

אלא שזה לא היה השיקול המכריע. ככל שחולף הזמן הנאשם נחשב פחות "מסוכן" וסביר להניח שגם אינו מתכנן לברוח מהארץ, הבהיר השופט. וככל שעובר זמן והנאשם לא מפר את תנאי שחרורו, יש ללמוד מכך שהוא גם לא מתכוון להפר אותם.

מזה כמעט שנה שהנאשם יוצא לעבודה במגבלה של עד 4 שעות בכל פעם. "יש להניח כי במשך תקופה כה ארוכה, לו רצה לברוח מן הארץ יכול היה לעשות כן", כתב השופט. במצב זה, לטעמו, נקודת האיזון בין שיקולים אלה לבין הפגיעה בחירותו של העורר, צריכה "לזוז" לטובתו. כלומר, לאחר תקופה כה משמעותית, יש מקום להקלה משמעותית נוספת.

עם זאת, השופט הוסיף כי בהתחשב בעילות המעצר ובכך שהנאשם הורשע בעבירה נוספת, יש לבצע את ההקלה "במתינות, תוך השארת הפיקוח על העורר".

לפיכך, בסיכומו של דבר השופט החליט להחזיר את העניין לבית משפט השלום, "על מנת למצוא דרך מעשית לאפשר ויתור על האיזוק האלקטרוני, ולאפשר לעורר לצאת לעבודה למשך יום עבודה רציף".

השופט הבהיר כי מטרת ההקלה היא לאפשר עבודה רציפה, אך לא להגביר את חופש התנועה של העורר, שאין מנוס מהגבלתו.

  • ב"כ העורר: עו"ד רני שוורץ
  • ב"כ המשיבה: עו"ד עתאמנה סעיד

לפסק הדין לחצו כאן

הכותבת: עו"ד גילה בן זאב עוסקת בדיני מסים ומיסוי פלילי

לעורכי דין מיסוי פלילי •  אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.