אאא

אין ספק בדבר שאמנון לוי הוא אישיות טלוויזיה. אולם דווקא התעלקותו בשנים האחרונות על המגזר החרדי וצורת הקרנת אור הזרקורים עליהם מגלה את הכרעתו של לוי בשאלה "מהי תקשורת" כאשר נוקט הוא בצד של "הבא לצופים את הצהוב והמעניין" ולא בוחר בטענה שתקשורת תפקידה להיות שומר סף על מנת להביא למצב מתוקן יותר. זכותו.

דווקא כתבתו האחרונה של אמנון לוי, זו העוסקת בגרושות החרדיות הביאה אותי למחשבות מעניינות. חושב שלא אטעה באם אומר שיותר נשים לא העניקו עצמן לבמתו של לוי מאשר אלו שכן בחרו לעשות זאת.

טענתם של נשים אחרות החוות/עוסקות בתחום ובמציאות הכואבת שלוי התיימר להעלות בכתבתו כי אין ולא הייתה כוונה לכותבים להביא מזור/תשובה לסוגיות הבוערות, אלא אך להניח אותן כמסכנות מול הצופה הביאה אותי להבנה בסוגיה אחרת, אולי אם קווי השוואה.

• • •

הבנתם שערכים ומגמות הבאות מחמתן אינם זקוקים לצבע ולאור זרקורים בעלי מטרות שונות, מלמדת על רצון כן ואמיתי להצליח, מלמדת על ערכיות הנשים המייצגות נכון ובשם האמת הטהורה את עצמן ואת חברותיהן.

סוגיה נפיצה היא עניינם של החרדים העובדים. עובדת דחייתם מהקהילה צפה בבוטות לראשונה בציבוריות הישראלית עם החלטת העורך הקודם של עיתון "יתד נאמן" בניגוד לעמדתם של גדולי התורה לכנותם בכינויי גנאי.

פעולתו זו עוררה את הדוב. אולם התהייה האמיתית באשר להשתייכותם לקהילה החרדית, קבלת ילדיהם למוסדות חינוך חרדים וסוגיות דומות מונחות הן על שולחן הדיונים נרצה או לא.

נפיצותה של הסוגיה לא פשוטה היא, גם מפני שישנם המציפים אותה באופן מתריס ומחוץ לגבולות המגזר. עטים הם על מסך שיקרין את סיפורם. יעמידו עצמם מול אור זרקור צבעוני במקומות שאינם רלוונטיים כלל, ובאופנים בהם מייצרים הם את הדמות המסכנה, זו הזקוקה לתמיכה ואינה שווה באמת לאוכלוסייה האחרת.

הם אינם מוכנים לפתרונות ריאליים. הם רוצים את הצד האחד בלבד, אינם מוכנים לקבל גמישות כאפשרות, הם אינם זקוקים באמת לפתרון. הם זקוקים להיות שם, לאחוז בבעיה כאחיזת קרנות מזבח, ללא נכונות לשחרר.

ילמדו נא הם מאחיותיהם, אלו המתמודדות בגאווה עם קשייהם. יודעות הן כי אל להם להתייפח על מנת להשיג תוצאה. אינם מוכנות למכור את עצמם ואת עמם עבור שעת מסך.

בואו נלמד מהם ליצור יצירות אמת, לבנות את הדרך בה כל אחד מבני קהילת החרדים העובדים יכיר את מקומו ואת אפשרויותיו לפי בחירותיו האישיות בניהול חייו. נבנה דרך בה נידבר נכון מול מי שאנו רוצים להיות שווים כנגדו. נבקר את המערכת בתוכה על מנת שתהיה מסוגלת להיות טובה ויעילה יותר. בקיצור, נעשה את הנכון ולא את הצבוע.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האקטואליה המלמדת אינה עוצרת כנראה בסיפורם הכואב של נשים גרושות, היא נתקלת גם בזו של ארגון "שוברים שתיקה".

המלחמה נגד ארגון השמאל שהוקם ע"י בוגרי יחידות צבאיות מוסכמת על גורמים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

ההבנה כי יש מקום לביקורת. היא צריכה להיאמר בתוך הנגמ"ש ולא מחוצה לו. היא צריכה להיאמר במקום בו היא תביא תשואה ובאופנים בהם תהיה מסוגלת לייצר תוצאה. ביקורת אחרת מלמדת על רצון המבקר להשמיץ, או להשיג אהבה או מנחה.

נלמד גם שהבסה של הצד שכנגד איננו ניצחון. רעיונית הוא מותיר את הצד הצודק במקומו הלא ראוי ובדרך כלל אף דוחק אותו למקום זה ביתר קולניות.