אאא

מנהלת לקוחות בחברת עיבוד שבבים פוטרה לפני קצת יותר משנתיים. היא זומנה לשימוע לפני פיטורים מספר חודשים לאחר שחזרה לעבודה מחופשת לידה, ואז הודיעה שהיא בהיריון נוסף. בעקבות ההודעה נאלצה המעסיקה לבקש מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה לאשר את פיטוריה, ולפני כשנתיים הממונה נעתרה לבקשה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין עבודה

סירוב העובדת להשלים עם החלטת הממונה הוביל אותה להגיש תביעה נגד הממונה והמעסיקה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

העובדת טענה כי ההחלטה הייתה שגויה כיוון שבפועל היא פוטרה רק משום שנכנסה להיריון נוסף, שלטענתה, נציגי החברה ידעו עליו עוד לפני זימונה לשימוע שכן סיפרה עליו למספר עובדים בחברה.

העובדת טענה עוד כי החלטת הממונה הייתה פגומה כיוון שלא הייתה מנומקת ולא ברור ממנה האם פוטרה עקב חוסר שביעות רצון או בשל צמצומים.

החברה דחתה את טענות העובדת, והציגה אסמכתאות לכך שלא הייתה שבעת רצון מתפקודה הרבה לפני ההיריון ובעבר אף ניסתה להעביר אותה לתפקיד אחר כדי לתת לה הזדמנות להשתפר. ההחלטה על השימוע נלקחה אחרי שהעובדת לא הוכיחה את עצמה ומבלי לדעת שהיא בהיריון, נטען מטעם החברה.

הממונה תמכה בחברה וטענה כי לדעתה הפיטורים לא היו קשורים להיריון ואין הצדקה להתערב בשיקול דעתה המקצועי שלפיו הסיבה לפיטורים נעוצה בהתייעלות. הממונה הדגישה כי היא שמעה גם את הצד של התובעת שאף הודתה בפניה כי רצתה בעצמה להפסיק לעבוד בחברה.

חוסר שביעות הרצון קדם להיריון

השופטת דפנה חסון זכריה ציינה כי שיקול הדעת המקצועי של הממונה להתיר פיטורי עובדת בהיריון מוגבל רק למצב שבו ברור שלפיטורים אין קשר להיריון. ברוח זו השופטת בחנה את החלטת הממונה וקבעה כי מדובר בהחלטה תקינה – גם מבחינת התוכן וגם מבחינת מתן הזדמנות כנה לתובעת להשמיע את גרסתה וטענותיה.

השופטת קבעה כי התובעת לא הצליחה להוכיח שנציגי החברה ידעו על הריונה לפני שזומנה לשימוע. העובדים הנוספים שלהם התובעת גילתה על ההיריון לא היו בעלי סמכות ולא הוכח כי עדכנו את ההנהלה בדבר ההיריון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופטת הסתמכה על קביעת הממונה שלטעמה הראיות העידו "כי המעסיקה לא היתה שבעת רצון מתפקודה של המערערת, וכי אי שביעות רצון זו קדמה להיוודע דבר הריונה של המערערת".

לפיכך, השופטת לא מצאה לנכון להתערב בשיקול דעתה של הממונה על חוק עבודת נשים ודחתהאת התביעה. התובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד יהודה שוקרון
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד רענן בשן, עו"ד בת חן פארי

עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין ערן לאופמן עוסק בדיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.