אאא

בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים סיפרה התובעת שב-2006 החלה לעבוד כאם בית במעון לאנשים עם מוגבלות שכלית בחולון ששייך לחברת "א.מ.ן גרינברג".

ב-2012, בעקבות המלצת מנהלה, עברה קורס של משרד הרווחה וקיבלה תעודת מטפלת מוסמכת. לדבריה, המנהל הבטיח לה שכשתסיים את הקורס תקבל תוספת של 750 שקל לחודש וגם מענק חד פעמי של 2,000 שקל שמועברים לחברה על ידי משרד הרווחה, במטרה להעבירם לעובד שמסיים את הקורס.

אלא שלטענתה,  היא לא קיבלה את התוספת המובטחת והועבר לה רק חצי מהמענק. לאחר שפנתה למנהל הוא טען שהסכום עדיין לא התקבל ממשרד הרווחה. לדבריה, היא המתינה שלושה חודשים ואז פנתה לאגף הפיקוח במשרד. שם נאמר לה, לתדהמתה, שהכסף הועבר מזמן.

כשהתעמתה עם המנהל הודיע לה האחרון בצעקות שתפסיק להטריד אותו עם הכסף ושמבחינתו היא "תקבל אותו בעוד שנה". ימים ספורים לאחר מכן פוטרה.

התובעת דרשה פיצוי על פיטורים שלא כדין וכן זכויות נוספות כגון תשלום שעות נוספות ופדיון ימי חופשה.

הנתבעת טענה מאידך שהתובעת אינה זכאית לתוספת ולמענק ואלו משולמים רק לעובדים במגזר הציבורי.

לטענתה, לאחר סיום הקורס החלה התובעת להתרעם בפני מנהליה בעניין תשלום התוספת והם הבהירו לה פעם אחר פעם שהיא אינה זכאית לה. משסירבה לקבל את התשובה, החלה התדרדרות בהתנהלותה ביחס למנהליה ולדיירים ובלית ברירה היא פוטרה.

 עו''ד בוריס פרלמן. צילום: דוד ממרם
עו"ד בוריס פרלמן. צילום: דוד ממרם
הגדלה

למראית עין

אך השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב דחתה מכל וכל את גרסת הנתבעת וכתבה שהיא הופרכה בעדותו של המנהל בבית הדין בה הוא הודה במפורש שהתובעת זכאית לתוספת ולמענק.

השופטת הוסיפה שהמנהל התחמק מהשאלה המרכזית שנשאל – כמה כסף התקבל ממשרד הרווחה לצורך העברתו לתובעת ומדוע לא הועבר לה –  ויש לזקוף הימנעות זו לחובת הנתבעת.

עוד לדבריה, הנתבעת לא הביאה "בדל של ראיה" להתדרדרות בתפקודה של התובעת ומהראיות עולה שדווקא הייתה שביעות רצון גדולה ממנה במהלך השנים.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהסיבה המרכזית לפיטוריה של התובעת הייתה התעקשותה לקבל את זכויותיה כדין. כשהבין שהמנהל שהיא לא מוותרת ופונה לאגף הפיקוח לצורך תשלום זכויותיה, הורה לפטר אותה, כתבה השופטת ופסקה לתובעת פיצוי בגובה 6 משכורות על פיטורים לא לגיטימיים.

עוד קבעה השופטת שהשימוע שנערך לתובעת היה "למראית עין" ולא ניתנה לה הזדמנות להתכונן לשיחה ולהכין את טיעוניה.

עוד נפסק לטובת התובעת הפרש פיצויי פיטורים, יתרת הפרשות לקופת גמל ויתרת פדיון חופשה וכן פיצוי על כך שלא קיבלה הודעה על תנאי עבודה.

כמו כן, מאחר שהנתבעת לא שילמה לתובעת גמול שעות נוספות "תוך הפרה בוטה של הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה" נפסק לטובתה פיצוי מיוחד של 20,000 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעת ב- 67,144 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות של 5,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד א. קורל, עו"ד ש. שהרבני
  • ב"כ הנתבעת:עו"ד א. לרון, עו"ד ד. מצגר

עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד בוריס פרלמן עוסק ב- דיני עבודה 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.