אחת האלרגיות הנפוצות ביותר למזון היא אלרגיה לבוטנים. שיעור הילדים האלרגיים לבוטנים ולמוצרים שמכילים אותם במדינות מערביות עומד על 3-1.5 אחוזים. הגורם לה הוא פעילות לא תקינה של מערכת החיסון, שתפקידה העיקרי הוא להבחין בין הגוף ובין גורם זר שאינו שייך לו, בדרך כלל גורמים עוינים כמו נגיפים או חיידקים אך במקרה הזה מזהה את הבוטן כגורם עוין.
האלרגיה לבוטנים, מזון נפוץ למדיי הנמצא כחלק ממוצרים רבים, נחשבת לאלרגיה קשה ומסוכנת שיכולה לגרום במקרים קשים אף למוות.
האלרגיות למזון נפוצות בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים. בחלק מהמקרים הן חולפות מעצמן בגיל הילדות. מרבית המדינות המליצו לא לתת בוטנים לילדים בני פחות משלוש כדי לא לגרום תגובה חריפה. אך למרות המאמצים האלה מספרם של האלרגיים רק המשיך לעלות.
קבוצת מחקר בריטית הבחינה בתופעה מעניינת: שכיחות האלרגיה לבוטנים בבריטניה גבוהה פי עשרה משכיחותה בישראל. אחד ההסברים האפשריים היה רקע גנטי שונה, וכדי להתגבר על ההבדל הזה החוקרים השוו בין צריכת בוטנים של יהודים שחיים בבריטניה ובין צריכת בוטנים של יהודים שחיים בישראל. אמנם הרקע הגנטי זהה, אך הרגלי אכילת הבוטנים היו שונים לגמרי - בישראל נמכר חטיף הבוטנים האהוב "במבה" שהורים רבים נוהגים להאכיל בו את ילדיהם מגיל כמה חודשים, כך שסביב גיל שנה תינוקות ישראליים אוכלים חלבוני בוטנים לעתים קרובות. התינוקות הבריטיים נמנעו מבוטנים לחלוטין.
החוקרים רצו לוודא שזו אכן השפעה ישירה של החטיף הצהוב והאהוב, לכן הם ערכו מחקר המשך שבו בדקו ילדים שכבר בהיותם תינוקות אובחנו כאלרגיים לביצים, או סבלו מאקזמה חמורה, מה שאומר שהם בסיכון גבוה לפתח אלרגיה חמורה לבוטנים.
לפני תחילת המחקר הילדים נבדקו כדי לגלות אם הם מפתחים תגובה אלרגית לבוטנים, ולשם כך החוקרים ערכו בירור רפואי כדי לבדוק כמה בוטנים הילדים יכולים לאכול לפני התפרצות האלרגיה. לאחר מכן, חילקו אותם לשתי קבוצות: הילדים בקבוצה אחת הונחו לאכול מהחטיף שלוש פעמים בשבוע לפחות, ובסך הכול לצרוך כשישה גרם חלבון בוטנים בכל שבוע. ילדים שלא רצו לאכול מהחטיף קיבלו חמאת בוטנים במקומו. חברי הקבוצה השנייה הונחו להימנע מבוטנים לחלוטין. המחקר הסתיים כשהילדים הגיעו לגיל חמש, שאז הם עברו בדיקות אלרגיה חוזרות.
בקרב הילדים שהיו בסיכון גבוה אך לא היו אלרגיים בפועל בזמן התחלת המחקר נרשמה ירידה של 86 אחוזים בסיכון לפתח אלרגיה עד גיל חמש, מפתיע עוד יותר לראות שאפילו בקרב ילדים שכבר הראו סימני אלרגיה לבוטנים בזמן התחלת המחקר נצפתה ירידה ניכרת של 70 אחוזים בסיכוי לפתח אלרגיה בגיל חמש. החוקרים הסיקו מכך שאכן החשיפה המוקדמת לבוטנים היא שאחראית לשיעורי האלרגיה הנמוכים, כפי שנצפה בישראל.
המחקר הזה שהוכח בינתיים כיעיל בעיקר בנושא הבוטנים ולא במאכלים אחרים היכה גלים, ובעקבותיו הוחלט לשנות מהיסוד את הנחיות החשיפה לבוטנים של פעוטות. באחרונה פרסם המכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ולמחלות מדבקות הנחיות חדשות:
- תינוקות בסיכון גבוה לאלרגיה לבוטנים (אקזמה חריפה ו/או אלרגיה לביצים): להתחיל לתת מוצרי בוטנים כבר בגיל ארבעה עד שישה חודשים בהתייעצות עם רופא מומחה.
- תינוקות בסיכון בינוני (אקזמה קלה): יש להתחיל לתת מוצרי בוטנים מגיל שישה חודשים.
- תינוקות שאינם בסיכון: אין הנחיות מיוחדות ואפשר לשלב מוצרי בוטנים לאחר שהתינוק מתחיל לטעום מזון מוצק.
מובן שאם ידוע על רגישות לבוטנים, או שמתגלים סימני אלרגיה, יש להיוועץ ברופא, ולא להתחיל טיפול בחטיפי בוטנים או כל טיפול אחר בלי ייעוץ מומחה.
ייתכן כי המיתוס הישראלי שחטיף הבמבה "בריא" זוכה לחיזוק מסוים אך יש לזכור כי החטיף המלוח מכיל חומרים רבים הרחוקים מלהיות בריאים ובוודאי מומלץ שלא להפריז בו יותר מידי עבור ילדים ואפילו מבוגרים שגם הם צריכים להפחית במזונות מלוחים ושומניים.