נשים רבות בכניסתן לחדר כושר הולכות ישר להליכון או מכשיר האליפטיקל. ריצה קלה במשך שעה או שעה וחצי לצלילי מוזיקה נעימה, והן מסיימות את האימון מעט עייפות, אך מרוצות. אימוני ריצה הם אימונים קלים יחסית ונשים רבות מעדיפות אותם על פני אימוני כוח. ישנה גם הרגשה סובייקטיבית שהריצה שורפת יותר קלוריות מאשר אימון כוח, לכן נשים שהמטרה העיקרית שלהן היא לרזות, מעדיפות אימוני ריצה על פני תרגילי כושר אחרים. אך בפועל דווקא אימוני כוח בונים לנו את השרירים, מגבירים את קצב חילוף החומרים ומאפשרים להגיע לתוצאות אמיתיות.
אך גם נשים שבונות בחוכמה את תכנית האימונים שלהן ומשלבות בין ריצה ותרגילי כוח, שוחכות לעיתים קרובות שתוכנית האימונים, טובה ככל שתהיה, היא זמנית בלבד. אם את עושה במשך זמן רב את אותן התרגילים בלי להכניס שינויים בתכנית האימונים שלך, הגוף מהר מאוד יסתגל אליהם, ואת תפסיקי לראות תוצאות. חשוב מאוד מדי פעם לשנות את האינטנסיביות של האימונים, את מספר התרגילים, את מספר החזרות שאת עושה וכו'. אסור לתת לגוף להתרגל לאימונים, אחרת יעילותם יורדת בצורה משמעותית.
אבל גם השקעה רבה מדי באימונים יכולה להזיק יותר מאשר לעזור. הגוף שלנו זקוק לא רק לאימונים, אלא גם למנוחה. אם את מגיעה לחדר כושר עייפה, בקושי שורדת את האימון ויום אחרי זה, עוד יותר עייפה ומותשת, מגיעה לאימון נוסף, אין פלא שאת נראת רק יותר עייפה ולא רעננה. האימונים צריכים להיות מותאמים לשגרת החיים שלך, וככל שהעומס בחיי יום-יום גדול יותר, כך חשוב מואד להקדיש זמן למנוחה ולתת לגוף להתאושש אחרי האימונים. אימונים מתישים על רקע חיים מתישים לא מביאים לתוצאות הרצויות, אלא כשמם כך הם, הם רק מתישים יותר. אימונים מסודרים חייבים להיות מלווים בשעות שינה סבירות ומנוחה איכותית, רק כך הגוף ייראה באמת יפה ולא מותש.
גם שילוב של דיאטה אכזרית ואימונים קשים לא תמיד מביא להרזיה ובניית גוף מדהים. ההפך הוא הנכון. הגוף שאחרי שנים של חיים שקטים ושלווים פתאום מגיע למצב של "רעב" ולחץ פיזי, מגיב בצורה ההגיונית ביותר כפי שהוא מבין זאת: הוא מתחיל לחסוך אנרגיה וקלוריות, מעלה את רמת הורמון הקורטיזול שאחראי להגן עלינו במצבים טראומטיים. ובין היתר, ההורמון הזה מסיע לפירוק החלבונים, צבירת השומן והעלאת רמת הסוכר בדם, כלומר בדיוק ההפך ממה שרצינו להשיג. והפתרון כאן הוא פשוט לא לגרום לגוף שלנו להרגיש את עצמו בתוך מצב טראומטי, כלומר לא להתיש אותו בקיצוץ גדול מדי בקלוריות ועליה גדולה מדי בעומס הפיזי.
חטא כמעט בלתי נראה של הרבה נשים שמתאמנות בעקביות הוא פרס טעים קטן אחרי האימון. פסיכולוגים רבים הרי ממליצים על פרסים עבור העקביות בביצוע מאמץ כלשהו... וכך אחרי האימון בחדר כושר מופיעים פתאום פרסים מלאי שוקולד ועתירי קלוריות. לצערנו הרב, אימונים אינטנסיבים שורפים הרבה פחות קלוריות ממה שהיינו רוצות, ודווקא החטיפים הנחמדים, אפילו "הבריאים" שבהם, מכילים הרבה יותר קלוריות ממה שנראה לנו. וביכולתם של הפרסים המתוקים האלה פשוט לנטרל כמעט את כל המאמץ שעשינו עד כה.
]]>
