עולמם של ילדים, רווי בשמחה ובאושר, אך גם בהתמודדויות לא מעטות. אחת ההתמודדויות הקשות ביותר עבור ילדים מסוימים, היא התחום החברתי. ילדים שלא ניחנו במיומנויות חברתיות טובות, עלולים לחוות ילדות מורכבת ורוויית אכזבות. הדבר נפוץ במיוחד אצל ילדים לקויי למידה, שבמקרים רבים תסמיני הלקות שלהם, משפיעים גם על יכולותיהם בתחום החברתי. קשיים אלה גורמים לילד סבל גדול בהרבה מהסבל שמסיבים לו הכישלונות הלימודיים, והנזק לעולמו הרגשי עשוי להיות משמעותי ביותר.

חשיבות התחום החברתי עבור ילדינו

כאשר אנחנו מנסים לקדם את ילדינו, בהתאם לשאיפות החינוך שלנו, אנחנו נותנים בדרך כלל דגש רב לתחום הלימודי. אבל, חשוב להבין שהתחום החברתי, מהווה מרכיב חשוב ומרכזי בהתפתחותו התקינה של הילד, ובהמשך גם על מידת הפניות שלו ללמידה ולהפנמת ערכי הבית. ילד שמרגיש שהוא אינו מקובל בסביבתו הקרובה, מפתח דימוי עצמי נמוך, והוא עשוי לחפש קשרים חברתיים חלופיים, במקומות שאינם רצויים.

על מנת להבין את גודל החשיבות של התחום החברתי עבור הילד, אני מציע לכל הורה לנסות להיזכר מה היה הדבר שהעסיק יותר מכל את מחשבותיו בילדותו. מניסיוני, למעט מספר יחידי סגולה, שהלימוד היה התחום המרכזי שהיה חשוב להם גם בילדותם, מרבית האנשים ייזכרו בכך שדווקא התחום החברתי, היה התחום המשמעותי ביותר עבורם. לאור הבנה זו, אני ממליץ לכל הורה שרווחת ילדיו חשובה לו, ללמוד כיצד לסייע להם גם בתחום זה, ממש כמו שהוא משתדל לסייע לו בלימודיו.

היכולות הדרושות ליצירת קשרים חברתיים

על מנת לפתח קשרים חברתיים תקינים, נדרשות מספר מיומנויות יסוד, ששייכות לתחום האינטליגנציה החברתית והרגשית.

- יכולת להבין את הרמזים החברתיים והרגשיים, שמועברים בתקשורת חברתית, הן באופן מילולי והן באופן שאינו מילולי (שפת גוף, הבעות פנים וכדו').

- יכולת של הילד להבין את השלכות התנהגותו על מצבים חברתיים. כלומר, להבין מהי התנהגות שתומכת בקשרים חברתיים, ומהי התנהגות שדוחה את החברים מפניו.

- יכולת לזהות את נקודת המבט של הזולת.

- יכולת מודעות ושליטה עצמית ויכולת לפתח כלים לפתרון בעיות.

ילדים שאחד או יותר מן הכישורים האלה, לקויים אצלם, עשויים לפתח קשיים משמעותיים בהשתלבותם בחברה.

פיתוח מיומנויות חברתיות

על מנת ללמוד כישורים חברתיים, חשוב להתנסות בהן באופן מעשי. המטרה היא לסייע לילד לרכוש דפוסי התנהגות יעילים ליצירת קשרים חברתיים, וללמוד התנהגות הולמת לפי המצופה מבני גילו.

ניתן להשתמש לשם כך בדרכים הבאות (רבות מהן לקוחות מספרו של ראסל בארקלי):

לימוד התנהגויות רצויות, על ידי הסבר ומתן תגמול על הביצוע. על מנת לבנות את התהליך באופן יעיל, מומלץ להגדיר בכל תקופה מסוימת 2-3 מיומנויות עליהם עובדים, ולהזכיר אותן לילד פעמים רבות, במהלך התקופה. כלומר, בכל יום, לפני שהילד יוצא לבית הספר, נזכיר לו את ההתנהגויות עליהן אנחנו עובדים. נעשה זאת בטון של אמון ביכולתו לבצע את הדברים באופן מיטבי, ונזכיר לו את התגמול הצפוי לו.

ניתן לצפות עם הילד בילדים שמשחקים במגרש המשחקים, ולנסות לנתח ביחד עם הילד דרך הצפיה מהי התנהגות חברתית יעילה. כדי למנוע מצבים של קנאה ורגשי נחיתות, יש לבחור בילדים שהילד אינו נמצא איתם בקשר יום-יומי.

טכניקה טובה נוספת היא צילום וידיאו של אינטראקציה חברתית של הילד עם חבריו, וניתוח הדברים ביחד עם הילד, על ידי צפייה משותפת בסרטון.

ילד שסובל מהקטנות ועלבונות מחבריו, חשוב ללמוד אותו שתגובה נרגזת או הפגנת העלבון, מעודדת את ההקנטות. לעומת זאת דווקא ילדים שפיתחו יכולת לצחוק מההקטנה ביחד עם חבריהם, גרמו ל'הוצאת העוקץ' מהדבר, ומניעת המשך העלבונות.

ארגון יזום של קשרים חיוביים עם ילדים בבית של הילד. כאשר ילד בא לשחק עם הילד בביתו, זוהי הזדמנות מצויינת עבור ההורים, לסייע לבנם לפתח קשרים חיוביים. מומלץ שההורה ידריך את הילד לפני הביקור, כיצד לארגן אותו באופן מובנה שינטרל חיכוכים אפשריים. כדאי להזמין ילד אחד בלבד, כדי למנוע מצב שבו שני ילדים באים ומשחקים זה עם זה, והילד נותר לבדו. במידה וההורה חש שעומדת להתעורר מריבה, מומלץ להסיח את דעת הילדים מהריב, על ידי הצעת פעילות אחרת. לקראת סוף הפעילות המשותפת, כדאי לתת כיבוד טעים, כדי שהילד האורח יצא עם 'טעם טוב בפה', דבר שיעודד ביקור נוסף.

מומלץ לשלב את הילד בתוך קבוצות חברתיות מתאימות. ניתן לעשות זאת על ידי רישומו לחוגים שתואמים את כשרונותיו. רצוי לחפש פעילות בקבוצות קטנות, כדי להקל על השתלבותו בתוך הקבוצה. מומלץ במיוחד למצוא פעילויות קבוצתיות, בהן הקבוצה כולה נדרשת לעבוד בשיתוף פעולה. אלו פעולות שמעודדות יחסים חברתיים חיוביים.

חשוב שההורים ישתדלו להימנע מהערות שליליות ומהענשת יתר, באופן שיפגע בדימויו העצמי של הילד. אך, יחד עם זאת, יפתחו דרך יעילה לבלימת התנהגות שלילית ומזיקה. על מנת ללמוד עוד כיצד לשמר את הסמכות ההורית, מבלי להידרש לכעס או ענישה, ניתן לצפות בסדרת סרטונים חינמית בנושא 'סמכות הורית ללא כעס', על ידי לחיצה על הקישור.

למידה משגיאות

כאשר אנחנו מזהים שגיאה חברתית שהילד שגה בה, באופן שגרם להתפתחות עימות עם חבריו, מומלץ לנצל זאת - לאחר הבעת ההזדהות עם רגשותיו – ללמידה התנהגות נכונה במקרים הבאים.

דרך יעילה לעשות זאת, פותחה על ידי ריצ'ארד לבואי, שממליץ שההורה שילדו מספר לו על תקרית חברתית לא נעימה, ינקוט בשלבים הבאים:

ראשית, חשוב מאוד להקשיב לילד מתוך הבנה ואמפתיה, על מנת שהוא יחוש שאנחנו באים לעזור לו ולא לבקר את התנהגותו.

יש לבקש מהילד לתאר את האירוע במלואו.

לאחר שהאירוע תואר באופן מלא, יסביר ההורה לילד, שכיוון שקשה לשנות את הילדים האחרים, כדאי שינסה לחשוב יחד איתו האם יש משהו שהוא עצמו יכול לעשות טוב יותר בפעם הבאה, על מנת למנוע תוצאה שלילית נוספות. חשוב לעשות זאת ללא שיפוטיות, וודאי ללא ענישה שרק תחריף את המצוקה.

כאשר הילד יבין את הטעות, ואת הדרך היעילה יותר בה מומלץ לו לנהוג בעתיד, כדאי לתאר לו סיטואציה דומה, ולשאול אותו כיצד היה נוהג במצב זה. מטרת שאלה זו, לעזור לילד לתרגל את דרך הפעולה החדשה שהוא הציע.

לדוגמא: הורה שמלווה את ילדו למגרש המשחקים, ולאחר זמן לא רב, חוזר אליו ילדו כשהוא בוכה, ומתלונן על כך שפלוני דחף אותו מהנדנדה, יתחיל בקבלת הילד בחיבוק חם ואוהב. לאחר מכן, ניתן לשאול אותו מה קדם לדחיפה. ייתכן למשל שילד יספר שפלוני ביקש ממנו פעמים רבות לפנות את הנדנדה, ובסופו של דבר דחף אותו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשלב זה, ניתן לשאול את הילד האם יש משהו שהוא היה יכול לעשות בצורה טובה יותר, על מנת למנוע את המקרה. אם ההורה יצליח לשדר מספיק קבלה וחוסר שיפוטיות, במקרים רבים הוא יופתע לגלות שהילד יודע לזהות את השגיאה, ומבין מהי ההתנהגות הנכונה. אם הילד אינו מצליח לזהות את הבעייתיות שבהשתלטות על הנדנדה, מבלי לפנות אותה לילדים אחרים, אפשר לבקש ממנו לחשוב כאילו הוא החבר שרצה את הנדנדה, ולשאול האם עכשיו הוא מבין מדוע פלוני כל כך כעס.

אם הילד מבין כבר את הטעות, כדאי לתאר לו מקרה דומה. לדוגמא: ניתן לשאול אותו כיצד יינהג במקרה שבו הוא ישחק בכדור, ויראה את אחד מחבריו מחכה גם הוא לשחק. כאשר הילד מסוגל לזהות את טעותו, ולגבש דרך פעולה חלופית, הוא קרוב יותר ליכולת ליישם זאת גם כאשר יתנסה בפועל באירוע דומה, עם חבריו.

הורים שינהגו באופן הזה, יזכו לסייע לילדם באחד הדברים החשובים לו ביותר, ובכך להתקרב אליו, ולהעצים את קשריהם עמו. הילד, שחש שהוריו מסייעים לו, מרגיש מוגן ואהוב, ובטחונו העצמי מתגבר. באופן הזה נוכל לגדל ילדים בריאים ושמחים, וגם תורתם תתברך, משום שהם יהיו פנויים יותר ללמידה ולהשקעה חיובית.

M.A אריה אשדת, הדרכת הורים וטיפול זוגי. רכז התוכנית להכשרת מנחי הורים בי.נ.ר ומדריך מוסמך ליועצי נישואים ומשפחה. קליניקות בירושלים, באר-שבע ובחבל אשכול. 054-4533450]]>