יום חתונתי יצא סמוך יחסית לסיום לימודיי ולקבלת תעודת לימודי במכללה, דבר שיצר לחץ מסוים של זמן, גם תאריך החתונה שחל בחופשת הקיץ הוסיף להלחיץ אותי שמא לא יהיו מספיק חברות בחתונתי. ו...לא חסר לכלה ממה להלחץ על אף שהאירוע והנסיבות משמשים מקור אמין לשמוח.

וכאן האירה אמי שתחי' את עיני ואמרה לי: "יום החתונה הוא כחלום יעוף, וכל תקופת ההכנות הם חלק בלתי נפרד מהיום הגדול, חבל להעביר אותם בלחצים, תמיד יהיה סיבה ללחץ, בואי נקח תקופה זו בשמחה, ונעלה את היום הגדול ברמה כי יום החופה הוא התוצאה של כל ההכנה וחלק בלתי ניפרד מתקופת ההכנות".

מילותיה החזירו אותי למקום הנכון וגרמו לי להגיע לחתונה מתוך שמחה וצמיחה דבר שאני חשה שהיתה לו השפעה לכל חיי.
לאחר מכן ראיתי שהיא כיווני לדברי הפלא יועץ שאכן אומר שההכנות למצוה הן חלק מהמצוה: "כל הכנה שאדם מכין לדבר מצוה היא גופה חשובה מצוה" (פלא יועץ ערך הכנה).

ולא מדובר רק ביום החופה, אלא בכל חג ובמיוחד ערב פסח, וכמו שאומרות הסבתות: "כולן מגיעות לליל הסדר, השאלה כיצד". כי הכול תלוי בהכנות שקדמו לחג, לאירוע ולכל דבר ונושא אחר.

וכך בכל שבוע יש משפחות בהם יושבים וממתינים לשבת מתוך רוגע, ויש בתים שבהם ערב שבת מחכה להם והכל נראה כמו תחנת רכבת, כולם אצים רצים ומתנשפים ורק מתפללים שהשבת תאחר לבוא... ההבדל בשבת שבין שתי הבתים הוא כהבדל שמים וארץ. כי כפי ההכנה כך יהיה ויראה ההמשך.

ואת הסוד הזה מגלה לנו פרשת השבוע – אשר מדברת על המצוה אותה אנו זוכות לקיים בימים אלו – ספירת העומר:
"וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות" (ויקרא כג, טו)

מצות ספירת העומר מהווה הכנה והמתנה לחג השבועות, ועד כמה חשובה היא הכנה זו, וכמה גדולה השפעתה על מתן התורה, רואים אנו בשם של חג השבועות – שנקרא 'שבועות' – על שם השבועות של ההכנה שקדמו לו – ימי ספירת העומר.
כי כפי ההכנה למצוה כך תיראה המצוה. לפי ההכנה לחג השבועות בעבודת המידות שלנו והאחדות שלנו נוכל להיות ראויים שוב לקבל ולספוג את מצוות התורה!

וכשנתכונן למצוה נתחבר אליה – כפי שאומר הבני יששכר לכל המצוות: "ושמרתם את המצות", אל תקרי את המצות אלא את המצוות (מכילתא, ורש"י שמות יב, יז) שיש להמתין למצוה ולהתכונן לה, ולא "לקפוץ" לתוכה. משום שאז המצוה תיעשה – אבל האדם לא יהיה "בר מצוה", לא יהיה שייך למצוה שהוא מקיים. כל אחת מאיתנו רוצה להנות ולהתחבר לשבת, לחג ולכל חתונה, בר מצוה, ברית וכל שמחה במשפחה, נשקיע בהכנה ונזכה לכך.

ואכן צדיקים הבינו עד כמה חשובה היא ההכנה כפי שיעיד הסיפור המובא בספר "מגדל דוד" שהרה"ק רבי דוד מלעלוב זצ"ל נסע לרבו, החוזה מלובלין זצ"ל, בדרכו עמד לעבור דרך העיר בה התגוררה אימו והחליט לבקרה. שב על עקבותיו וחזר ללעלוב, כדי לצאת שוב מעירו בכוונה לקיים מצות כיבוד אם, ואז המשיך ללובלין. כמה עוצמה ביהודי שחי עם מחשבה והכנה למעשיו זה מעלה את חייו בכמה קומות!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנוסף לשמחה ולצמיחה, ההנאה תביא לנו גם ברכה, כפי שאומר רבי שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל שאדם המכין עצמו בבואו למצוה מקבל ברכה מה'.

ומשווים זאת לאדם שקיבל כלי מלא באבנים ועפר, ונאמר לו שביום מסוים הוא יוכל להגיע עם הכלי וכפי המקום הפנוי שיהיה בכלי כך ימלאו אותו בזהב ויהלומים, ברור שאותו אדם ישקיע כל יום כוחות להוציא עוד ועוד אבנים מהכלי. וכמה שיותר ישקיע בהכנה כך יזכה ליותר זהב ויהלומים. כך גם כמה שנתכונן למצוה נזכה לקבל יותר אור ושפע ונזכה להיכנס למצווה או לשמחה המשפחתית בכיף תוך הנאתינו באירוע כי הגענו מוכנים לספוג את כל הטוב שיש לחג או לאירוע לתת לנו!.

הבה ונצמח מכל חג ואירוע, מתוך הבנה שההכנה היא חלק בלתי נפרד ממנו, ומשפיע ישירות להמשך נשקיע הרבה בהכנה בלי להתעצל כי משם תגיע השמחה.

אז מה אמרנו?

אמרנו צמיחה או צניחה?

כעת בטוחני שתבחרי בצמיחה.

הרבנית אסתר טולדנו מרצה בכירה ומחברת הספרים: שבילי השלום, שבילי טהרה, שבילי החלה ועוד. להזמנת הרצאות וסדנאות, הערות ולתגובות: manofbait@neto.bezeqint.net

]]>