כשאת בת 18, אז הכל פרוש בפניך, את יכולה לפסול ולבדוק, לחשוש ולתהות, ולטעות. אך לאט לאט כשעוברות שנתיים שלוש או ארבע, את מרגישה את האצבע על השעון, מבטים של אחרים. אלו שמתחתנות בגיל צעיר או אחרים יגידו בגיל האידיאלי, אשריהן, אך אלו שלא, בין אם מבחירה ובין מברירת מחדל של- לא מצאו את שחפץ ליבן, יש משהו הרסני וכל כך לא נידרש בלחץ של הסביבה, אין זה כמו שאר הדברים בחיים שלעיתים לחץ/ תמרוץ מהסביבה יעיל. פה, זה הדבר היחיד שלחץ הסביבה פשוט שגוי.
ישנן 2 קבוצות: אלו שכלל לא רוצות עכשיו, ואלו שרוצות אך עדיין לא מצאו...
אלו שלא רוצות- כל אחת יודעת מה טוב לה ומה מתאים לה והכי חשוב מתי, וברור שלכולנו קיימים עוד מטרות בחיים חוץ מאשר להתחתן, יש את אלו שמעדיפות להשיג את מטרותיהן או לפחות חלק מהן לפני שהן נכנסות לקלחת המשפחה, ואין לראות בכך פסול, אלא להיפך. ובמקום להאיץ בהן לכיוון החתונה כאשר הן עדיין לא בשלות, להיפך יש לעודד אותן לעשות זאת אך ורק! מתי שהן מרגישות מוכנות, אחרי הכל אנו רוצים שהן תגענה לשם בצורה טובה אמיתית, ולא מתוך חובה.
אלו שרוצות- שיוצאות ובאמת מנסות פעם אחר פעם, אבל מה לעשות כורך המציאות, לא הכל מקבלים כשמבקשים. עליהן בכלל אין טעם ללחוץ או בכלל לומר משהו בעניין, לא די בכך שהן רוצות, ולצערן ולצערנו עדיין לא מצאו, המבטים או הזירוזים למינהם או בכלל עצם ההזכרה של המצב גורמת להן לעוגמת נפש כה רבה ששום טוב לא יוצא ממנה.
אז בחתונה/ באירוסין הבאים, רגע לפני ה"בקרוב, אצלך", או ההתעניינות הכנה של- "מה, איך הולך אצלך? יש משהו?", אפשר במקום קודם לבדוק בשקט, אם המדוברת בכלל רוצה עכשיו, אם כן אפשר לבדוק בעדינות מה הסגנון ולחשוב אולי את מכירה מישהו או משהו, אבל לרגע לא להראות שבריר של מחשבה של- "או, את מסכנה את צריכה חתונה."
ואם היא פשוט לא רוצה, אז לאחל בעתו ובזמנו אצלך, וישר להתעניין במה המדוברת כן עושה, אין טעם להבהיר לה כמה טוב להתחתן שצעירים ועכשיו וכו'. היא תעשה את זה כאשר תהיה מוכנה.
אז בעתו ובזמנו לכולנו, ולאלו שרוצות עכשיו- שיהיה בקרוב. והעיקר באמת. ולא בגלל חובה.
]]>
