בהצגת 'ותהר ותלד' את רואה חלקים ממך?

ההצגה ותהר ותלד היא מעין מראה לנקודה ספציפית בחיי, שישה ילדים כשהגדולה בת מצווה. אני יוצרת תאטרון שמריצה שלוש הצגות במקביל. כלפי חוץ זה נראה כאילו הכל וואו, ואנשים מסביב חושבים שאני אשת חייל לתפארת ובנים אני מרגישה שהכל מתרסק לי, שאני לא מצליחה כלום, מרגישה כישלון, לא מצליחה להיות פנויה לעולם התאטרון כמו שאני משתוקתת, לא מצליח להיות פנויה לילדי כמו שאני משתוקקת, ושתי 'הלבות' שמנהלות את החיי האמהות והיצירה פורצות בעוצמה ואני לא מצליחה לנהל את חיי.

מי יותר הקהל שלך היום? איך את מגדירה אותו?

האמת שהקהל שלי די מפתיע, ואני אף פעם לא יודעת מי יגיע, פעם קודמת כשהצגתי בתאטרון 'תמונע' היו המון מטפחות בקהל שהגיעו מכל רחבי הארץ, אף פעם לא מגיעות 'מתנחלות' לתמונע, השבוע הגיע בעיקר קהל חילוני. אני מרגישה שבעומק אני שייכת לכל המגזרים ולכל העדות.

מה המוטו שלך?

לשאוף ליצירה ממקום מקצועי ועמוק שמכוון גבוה ומשייף את הכלים האסטתיים.

‏אומנית ויוצרת, רחל קשת

מה ההרגשה שתרצי שהקהל שלך יצא מהצגה?

הלוואי שכל מי שהיה בהצגה יצא אחר ממה שנכנס. איך אחר? מה אחר? מה ירגיש או יחשוב – זה כבר לא בשליטה שלי, ואין לי שאיפות בנושא, בעיני תאטרון לא צריך לתת מסר, לא חינוכי ולא טיפולי, אני מביאה את עצמי והקהל פוגש את עצמו.

מבט על ההצגה "ותהר ותלד"

מסע בעקבות מיתוסים של ארבע אימהות. שרה, רבקה, רחל ולאה. עקרות, כמיהה, השתוקקות, אכזבה, ריקנות ומילוי נפרמים ומתגלגלים זה בזה. הטקסטים נכתבו בעקבות ראיונות אישיים עם נשים יוצרות, שמתמודדות עם סתירות בין העולמות, ועם פרקטיקה של חיי היומיום אל מול מיתוס האמהות, התערבלו עם טקסטים תנ"כיים, שנפגשו עם טקסטים של יונה וולך, דליה רביקוביץ, ר' נחמן וארטו. בהם גם ניגונים: אדיר היום - פיוט למוצאי שבת (מלווה מלכה) מאת מחבר לא ידוע, ביצוע: יפתח קשת; ניגון הסתלקות - ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב.

רחל מופיעה במסגרת 'פסטיבל מואר':

מיתוך ההצגה ‏(צילום: אני אטדגי)

בימוי ודרמטורגיה: חנה וזאנה גרינולד ורחל קשת. ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב בקטגוריה מבצעת השנה.

]]>