המקרה ההזוי הזה שהתרחש בשנת 1939, קבע תקדים היסטורי ו'זיכה' את הגיבורה הראשית בתואר 'היולדת הצעירה בהיסטוריה הכתובה', כאשר בגיל חמש שנים, שבעה חודשים ו-21 ימים הביאה לינה לעולם ילד בריא בניתוח קיסרי.

ד"ר גרדו לוזדה שלקח את המקרה של לינה תחת חסותו, אבחן אצלה תסמונת שגורמת להתפחתות גופנית מוקדמת באופן קיצוני. כך קרה שבעוד הממוצע לבגרות אצל ילדות אינו עולה על 10, הופיעה אצל לינה הווסת הראשונה כשהייתה בת שנתיים וחצי בלבד.

המקרה שלה עורר כצפוי חשדות מיידיים על הטרדה והתעללות מצד קרוביה ואביה בראשם, אולם מחוסר ראיות לא נמצא האשם. לינה מצידה מעולם לא סיפרה מי האבא של תינוקה, ולא יהיה בלתי סביר להניח שהיא אינה יודעת כלל במי מדובר.

למרות הספקות הרבים שמעורר הסיפור הזה, לא מעט רופאים הצליחו להוכיח, על ידי בחינה מדוקדקת של תצלומי הרנטגן של שלד העובר ברחם, ועל פי בדיקות נוספות שעברה, שמדובר בסיפור אמיתי.

ימים ספורים לאחר הלידה שוחררו לביתם האם הצעירה ובנה גרדו, שנקרא על שם הרופא שטיפל בה, במצב רפואי טוב למדי. גרדו הילד, שקטן מאמו ב-5 שנים בלבד, גדל בידיעה שמדובר באחותו, אולם בגיל 10 גילה את האמת המרה על אימו.

הוא חי חיים בריאים עד שמת בגיל 40 כתוצאה ממחלה בעצמות. אמו, לעומת זאת זכתה לאריכות ימים, וחיה עד היום בפרו, באיזור עני וידוע לשמצה. היא עבדה כמזכירה אצל ד"ר גרדו, הרופא המושיע שלה, שדאג לה ולבנה וממן את החינוך של השניים. מאוחר יותר נשאה לינה ו-33 שנים לאחר הלידה הראשונה שלה, היא ילדה את בנה השני.

]]>