אאא

הכינוס השבוע במעונו של ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, על פי בקשתו של הגאון רבי דב לנדו ובהשתתפותם של שורה נכבדת של ראשי ישיבות ורבנים שדנו בנושאי השעה העומדים על הפרק וניצבים על סדר יומו של הציבור החרדי ועולם התורה מיקדה מן הסתם את עיניהם של רבים ששמו לב כי עיני העדה דואגים כל העת מתוך אחריות כבדה לענייני כלל ישראל.

בכינוס עצמו השתתפו גם חברי מועצת גדולי התורה הגאון רבי משה הלל הירש, הגאון רבי דוד כהן וכן הגאון רבי יגאל רוזן, הגאון רבי יהודה סילמן והגאון רבי מאיר קסלר.

אין ספק שהנוכחות של אותם אישים רוחניים פותח צוהר מעניין להנהגה הליטאית כאשר אותם ראשי ישיבות ורבנים הם כיום עומדים במרכז ההנהגה הליטאית, דבר שהתחדש לאחרונה מטבע הדברים.

בשולחן הדיונים התקבלו הכרעות בשאלות קשות ובסוגיות מורכבות. בין היתר התקיים דיון מעמיק ומקיף בסוגיית ההתייעצות של מנהלי המוסדות אצל גדולי הדור וקבלת ההדרכה הנכונה, פירצת הישיבות התיכוניות, סוגיית האקדמיה בסמינרים, צביונם של בני התורה והיחס לציבור החרדי המודרני - קבלה והכלה אל מול שמירה מפני השפעת רוחות זרות על הבית פנימה.

הגר''ג אדלשטיין נושא דברים בכינוס
הגר"ג אדלשטיין נושא דברים בכינוס

"זה לא יהיה נכון לומר שזה פורום שמחליף את מועצת גדולי התורה", מסביר גורם המעורה בפרטי האסיפה. "מדובר בראשי ישיבות ורבנים שמזה שנים רבות נושאים בעול ההנהגה וכפופים להנהגת הדור בראשותו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שסמך את ידו עליהם בכל דבר ועניין וכעת מטבע הדברים הם נועדים יחד על מנת לקבל הכרעות בנושאים הנוגעים לשמירה על המחנה ולעתיד היהדות החרדית".

מלבד הגר"ג אדלשטיין אשר בשנים האחרונות מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, הכניסו לכל הנושאים הציבוריים והנהגת הדור, כמו נשיאות ועד הישיבות, כניסתם יחד לועידת 'דגל התורה' ועמידתו בנשיאות מועצת גדולי התורה, כפי שהיה נראה בכינוס המועצת האחרון שהתקיים בירושלים, נראה שגם הגאון רבי דב לנדו ניאות להיכנס לעול הנהגה הציבורית.

הנושא הציבורי הראשון שהציבור ראה בו את כניסתו והסכמתו ליטול בעול ההנהגה הציבורית היה כניסתו לחברות בועד הישיבות, אבל אין ספק כי בשנה האחרונה, מלבד הכינוס האחרון ביום ראשון השבוע - אותו הוא הוביל, היו כמה נושאים ציבוריים מרכזיים בהם היה מעורב, כמו מכתבו המשותף עם הגר"ג אדלשטיין לנשיא מועצת גדולי התורה בארה"ב האדמו"ר מנובומינסק, ומכתבו לאדמו"ר מפאשוורסק לפני העצרת של חסידות סאטמר האחרונה.

הרב קסלר מקריא את מכתבו של הגר''ד לנדו בכינוס
הרב קסלר מקריא את מכתבו של הגר"ד לנדו בכינוס

נוכחותו של הגר"ד לנדו נראתה גם מיד לאחר הפגיעה בגאון רבי יגאל רוזן, ראש ישיבת 'אור ישראל', בעת שהוציא מכתב לגר"י רוזן, צעד שמוכיח את הסכמתו להתערב בנושאים ציבוריים מה שלא הסכים עד לאחרונה.

אך אין ספק כי גם שאר הנוכחים בפגישה נכנסו לנושאי ההנהגה הציבורית, כך למשל הגרמ"ה הירש ראש ישיבת סלבודקא, וראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן, שמונה על ידי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, להיות בוועדת הרבנים של דגל התורה בירושלים והוא יחד עם הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק מנהלים כיום את הנושאים הציבוריים ומקבלים גיבוי מלא ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי והגר"ג אדלשטיין.

גם הגאון רבי יגאל רוזן שהשתתף בכינוס ועמד בעין הסערה של אנשי 'הפלג הירושלמי' בתקופה האחרונה, מעורב בנושאים ציבוריים נרחבים, אם זה בסיוע לעמוד מול שלטונות החוק בעניין ביטול חוג הגיוס ופעילותו למען יחוקק חוק מוסדר עבור עולם התורה.

אין ספק כי מכתבו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי על ביזוי כבוד התורה שנעשה ומכתבו של הגר"ג אדלשטיין אליו הצטרפו כל ראשי הישיבות וחברי מועצת גדולי התורה, מראים על היחס המיוחד אותו רוכשים לגר"י רוזן, שכידוע הינו ממקורביו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.

הגרמ''ה הירש נושא דברים בכינוס
הגרמ"ה הירש נושא דברים בכינוס

מי שעוד השתתף ומעורב בנושאים ציבוריים הוא הדיין הגאון רבי יהודה סילמן, הידוע כמי שמעורב בנושאים ציבוריים רבים ואין ספק שההשתתפותו בכינוס מעידה על מעורבתו הציבורית והכרעות ציבוריות כבדות משקל שנופלות לפתחו, כאשר כבר בעבר מרן הגראי"ל שטיינמן ראה בו דמות של דיין ראוי להכרעות ציבוריות הנשואים במחלוקת.

גם הגאון רבי מאיר קסלר, חבר ועדת הרבנים לענייני חינוך של דגל התורה, ומי שנחשב לדמות הרוחנית המשפיעה בעיר מודיעין עילית, נחשב למעורב בנושאים חינוכיים רבים כמו גם בפתרון בעיות שונות.

הגאון רבי נתן זוכובסקי, העומד בראשות ועדת הרבנים של 'יתד נאמן' ומכהן גם כחבר ועדת הרבנים הארצית של דגל התורה, מעורב מטבע הדברים בהרבה נושאים ציבוריים העומדים על הפרק.

הרב זוכובסקי גם עומד בראשות ישיבת גאון יעקב בבני ברק שבנשיאות מרן הגראי"ל שטיינמן והוא היה תלמידו עוד מזמן שמרן הגראי"ל כיהן בראשות הישיבה בכפר סבא לפני קרוב ל-80 שנה.