אאא

פרק שני – כל הזבחים שקבלו דמן

דף טז

1. הפסולים לעבודה. 2. פסול זר. 3. פסול אונן. 4. ההיתר באנינות וטומאה.

  1. המשנה מונה מי הם הפסולים לעבודת הקרבן מקבלת הדם ואילך 1. זר. 2. אונן. 3. טבול יום, שטבל ונטהר רק כשמעריב היום. 4. מחוסר כפורים, הטעון הבאת קרבן לטהרתו. 5. מחוסר בגדים. 6. שאינו רחוץ ידים ורגלים. 7. ערל. 8. מומר, דף כב. 9. טמא. 10. יושב. 11. עומד שלא על גבי הרצפה דילפינן מכלי שרת, וקמ"ל לפסול בעומד: על גבי כלים. 12. על גבי בהמה, אף שהיא מין בשר. 13. על רגלי חבירו, אף שהוא מין אדם. 14. עבד בשמאלו, ובהא ר"ש מכשיר.

  2. מנין שעבודת זר פסולה 1. הפסוק וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו שנאמר לגבי טומאה, אתי למימר דה"נ זר שעבד מחלל. 2. ילפינן בצד השוה מבעל מום שעשה בו קרב כמקריב וטמא שהוא מטמא, ואזהרת זר שנאמר וזר לא יקרב, ופרכינן שזר הותר בבמה. 3. בצד השוה מבעל מום ואונן שאסור במעשר, ואין לדחות דאסירי בבמה, דלא ידעינן מה דינו של אונן בבמה. 4. ק"ו מיושב ת"ח שאוכל בתרומה, ואף דבעלמא יושב פסול לעדות, הא לא פרכינן, או דמייתי בצד השוה מיושב וחד מהנך.

  3. מנין שעבודת אונן פסולה 1. נאמר באהרן ומן המקדש לא יצא ולא יחלל משמע ששאר הכהנים בזמן אנינותם מחללים. 2. מתשובתו של אהרן למשה שאמר הן הקריבו היום, שמעינן שמשה סבר שבניו של אהרן הקריבו ולכן נשרפה מדין אנינותם, ואידך ס"ל דמפני טומאה נשרפה. 3. ילפינן בצד השוה מבעל מום שאוכל וזר שאין לו תקנה וטמא שהותר מכללו, ואזהרתו מהן הקריבו. ולא פרכינן שלא הותרו מכללן אצל כהן גדול בקרבן יחיד, דאכתי שם טומאה הותר. 4. בק"ו מיושב ת"ח שאוכל בתרומה, וליכא למיפרך דבעלמא יושב פסול לעדות, או דמייתי בצד השוה מיושב וחד מהנך.

  4. ההיתר בהקרבה, כה"ג מקריב קרבן יחיד באנינות אבל לא בטומאה, וכהן הדיוט מקריב בצבור בטומאה אבל לא באנינות. ובעינן להביא בק"ו 1. כהן הדיוט יקריב בצבור באנינות, בק"ו מכה"ג. 2. כה"ג לא יקריב ביחיד באנינות, ק"ו מכהן הדיוט. 3. כה"ג יקריב ביחיד בטומאה, ק"ו מכהן הדיוט. 4. כהן הדיוט לא יקריב בצבור בטומאה ק"ו מכה"ג, לכן למסקנא כל אחד נשאר בדינו.

שאלות לחזרה ושינון

 

  1. הפסולים לעבודת הקרבן (14)

  2. מנין שעבודת זר פסולה (4)

  3. מנין שעבודת אונן פסולה (4)

  4. ההיתר בהקרבה באנינות ובטומאה והק"ו להו"א (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com