ארי גולדוואג לא מפסיק להרקיד // ביקורת

הזמר והמלחין המצליח, ארי גולדוואג השיק לפני כמה חודשים את אלבומו החדש, מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר האזין לאלבום וחזר כדי לספר לכם עליו (מגזין מוזיקה)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: יח"צ)

ארי גולדוואג הוא בעצם המוזיקה החסידית החדשה, זו שלא מתנתקת מהשורשים שלה מצד אחד אך פוסעת אם לא לומר רצה קדימה אל מחוזות מוזיקליים עכשוויים שיכולים לדבר גם לצעירים שלא גדלו על מוזיקה חסידית.

רבים מהלחנים של גולדוואג הפכו בשנים האחרונות ללהיטי ענק (יש תקווה, עברי אנוכי, עם אחד ועוד) ובאלבומו החדש הוא יוצר עוד כמה פוטנציאלים כאלה. שיר הנושא של האלבום "לא נפסיק לרקוד" הוא דוגמא מצוינת לשיר קצבי עם מוזיקה אלקטרונית מקפיצה במיוחד של איאן פרייטור ושותפו המוזיקלי ולאד אורצ'ביסקי, ומילים בעברית של מירי ישראלי ראויות ומקצועיות. השיר אותו הלחין גולדוואג בשיתוף עם המלחין איצי וואלדנר, הפך כבר ללהיט לא קטן עם כמה מאות אלפי צפיות ביוטיוב שסביר להניח שיגדלו מאד עם הזמן.

כמעט פספסתי את האלבום של גולדוואג בים האלבומים שיצא באותו תקופה, אך החיפוש אחר אלבומים קצביים ומקצביים עבור ילד החלאקה שלי שאוהב במיוחד מוזיקה אלקטרונית הביא אותי לחזור לאלבום שהפך לאחרונה לאחד האלבומים המושמעים בביתנו (לצד יוני Z המצוין).

האלבום "לא נפסיק לרקוד" כולל ארבע שירים בלבד "חסידיים" – כלומר, שירים המורכבים מפסוקים בלבד ללא כתיבה מקורית. כל שאר השירים הם שירים מקוריים, חלקם מתבססים על המקורות אך הם לא ציטוט פסוקים כמות שהוא. שלושה שירים באנגלית שניים בעברית ועוד כמה משולבים, אחד באידיש.

אחד השירים היפים באלבום הוא "ירושלים" בלחנו יוחנן שפירא, האיש שאחראי לשיר "אם אשכחך ירושלים" המוכר של שוואקי. מירי ישראלי כתבה את המילים הנחמדות הכוללות משלב ראשוני מעט גבוה יותר ממה שאנו רגילים ממנה. לעיבוד המוזיקלי גייס גולדוואג את לוקאס גונזלס מספרד שעשה עבודה יפיפייה. הגרסה האקוסטית שהוספה בסופו של האלבום לא באמת נצרכת או מוסיפה משהו לשיר ולדעתי היא מיותרת לחלוטין ואף פוגעת בשיר המקורי.

שיר נוסף שכדאי לשים אליו לב "לא יודע", אף הוא בהפקתו של לוקאס גונזלס. השיר שנכתב והולחן על ידי גולדוואג כולל מנגינה קליטה ומסר ברסלבי מעניין ועמוק.

השירים באנגלית באלבום, מצוינים אחד אחד, החל ב"זה היום" הקצבי והכיפי, "יוצא מעצמי" הפאנקי ו"אדמה גבוהה" בלחנו ועיבודו של דרור כיבודי. עד כמה שגולדוואג יודע לשיר בעברית אין ספק שהאנגלית היא השפה שלו וזה ניכר בכל צליל וגוון בקולו.

אם כבר אני כותב על קולו, בניגוד לאלבומים הקודמים, גולדוואג הפעם שר רגוע יותר כשהוא הרבה פחות "לוחץ" בקולו. השירה היותר רכה מיטיבה עם קולו של גולדוואג ומוסיפה לו גוונים נוספים נעימים יותר.

לסיכום, האלבום "לא נפסיק לרקוד" מכיל בתוכו רגעים מוזיקליים מצוינים רבים. גולדוואג הוא מלחין מוכשר ומבצע מצוין שיודע גם להפיק אלבומים בצורה מאוזנת ומגוונת ובהחלט מהנה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר