אאא

בימים אחרונים נכנס רב קהילה עשירה ומכובדת מחו"ל אל מעונו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, ושטח מספר שאלות מעניינ הקהילה, חלקם נוגעים למצוות הצדקה.

"אצלינו", אמר הרב, "יש בקהילה מספר גדול של עשירים ותומכי תורה הנודבים בעין יפה לכל דבר שבקדושה, בעקבות זה נתרבו מאוד משולחים מכל רחבי העולם, הבאים לבקש את נדבת ליבם, איש איש והמוסד או הצורך בעבורו הוא בא. נוצר מצב שבו יש לפעמים בבית הכנסת רוב מוחלט של אנשים שאינם מקומיים".

הרב המשיך וסיפר: "נודע לנו שמתוך אותם שבאים לבקש צדקה, יש גם אינשי דלא מעלי, הבאים במרמה ומבקשים כסף, ולא מגיע להם כלל. ובעקבות זה התאגדנו עם ראשי הקהילה ועשינו מספר תקנות, כגון שעל כל משולח לקבל אישור מהרב המקומי כדי לבקש כסף, וכן לבוא רק בזמנים מסויימים וכו' כדי שנוכל לדעת שאכן רק אלו הזקוקים יקבלו תרומות, ולא סתם אנשים מן השוק שמנצלים את נדבת ליבם של התורמים".

בעלון 'דברי שיח', שם הובא הסיפור, נכתב כי מרן הגר"ח לא היה מרוצה מכך ואמר לרב הקהילה כי אל לו להקשות יותר מידי על המשולחים ומבקשי הנדבות, עליכם להתפלל שהקב"ה ימציא לכם עניים הגונים כמו שכתוב בגמ' (ב"ק ט"ז ב') ולקוות שלא יהיה עסק עם רמאים, אבל בתקנות שעשיתם יכול לצאת תקלה שאלו שמגיע להם לא יקבלו.

לאחר מכן שאל רב הקהילה את הגר"ח, כמה שעות מתוך היום עליו להשקיע בעבור בני הקהילה, היות ומרובים צרכיהם והדבר גוזל לו זמן יקר.

הגר"ח השיב לו כי קשה לקבוע בזה כלל, "אולי תקבע להם שעה בכל יום והשאר כמובן תשקיע עצמך בלימוד".