אאא

בשבועות האחרונים פנה יהודי אמיד אל ראש ישיבה מפורסם, באומרו: "הנה ידוע לכבודו שהנני משתייך למוסד פלוני, העורך בימים אלה התרמה אשר בשם מצ'ינג תיקרא, והתחייבתי לגייס סך 36,000 שקל. ואמנם ברוך השם בעל אמצעים אנכי, אך התחייבתי לגייס את התרומות דווקא מאנשים אחרים".

היהודי האמיד סיפר כי חסרים לו רק עוד 700 שקלים ולא נותר לו לפנות אלא לכבודו בעניין הזה. "ידעתי כי כבודו לא מושפע באמצעים, אך בירור קטן עשיתי והתברר לי שבמוסדות אליהם משתייך כבודו עומדים לערוך מצ'ינג בחודש הבא ובודאי יטילו על כבודו להתרים למען מטרה זו, ובשל כך מוכן אני להתחייב כי אם כבודו יתרום את הסכום המבוקש, אזי אני אכפיל סכום זה בחודש הבא".

ראש הישיבה שמח על ההזדמנות היקרה שנפלה בחלקו לשוב ולהתפלפל עם החברותא שלו משכבר הימים, ושאל אותו - ומה עם הנושא ההלכתי, האם כבודו בדק אותו?. החברותא לשעבר תהה מה הבעיה וראש הישיבה השיב: "ריבית, הרי יש כאן ממש איסור, לכאורה".

החברותא לא נשאר חייב, והשיב: "איזו ריבית, וכי יש כאן הלוואה? האם כבודו נותן לי הלוואה? וגם אם נאמר שכן, הרי הריבית היא למוסד ולא לכבודו, ואם כן, הרי זה אינו מיד לווה ליד מלווה".

"למה לא?", ענה ראש הישיבה, "הרי אתה מחזיר את זה לי, אני נתתי לך טובת הנאה ומקבל טובת הנאה כפולה".

"ואם הוא התחייב בחיוב גמור, האם יהיה זה מותר? ובפרט שמדובר בצדקה", מקשה החברותא. "ואולי אוכל לתת זאת תחת שם אחר ויהיה מותר באופן זה".

"האמת", אמר ראש הישיבה, "כשאני מתחיל לחשוב אני רואה שיש כאן הרבה מה לדון, ומה אם בכלל לא סיכמו מראש ורק אחר כך בא התורם למתרים ואומר כשם שתרמתי לך תתרום גם אתה לי ואם מותר ללווה לתרום דרך המלווה שלו? או האם מותר להלוות כסף למוסד ויפרסמו את שם המלווה?".

לסיכום הדברים, אמר ראש הישיבה לאחר שעה וחצי של פלפול, "דבר אחד נתחדש לי, מעולם לא חשבתי שנושא הריבית יכול להגיע עד למצ'ינג, ידעתי שבבנקים וחברות האשראי שייך איסור ריבית אך תוך כדי שיחה גיליתי שהדברים צריכים בירור עם רב מומחה בהלכות ריבית".

הסיפור הנ"ל, התפרסם הבוקר ב'המודיע', והגאון רבי פנחס וינד המומחה לענייני ריבית פסק הערב כי במקרה זה זוהי ריבית, ואם יהודי סיכם עם חברו שיתרום לו 700 שקל ובתמורה יתרום לו בחזרה כפול במצינג' אחר - זוהי ריבית גמורה.