יום ל"ג בעומר מהווה פרדוקס בעולם הישיבות ליטאי. מחד, מדובר ביום שמח בו תלמידי רבי עקיבא פסקו למות, מנהגי האבלות מסתיימים ויש את ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. מאידך, אין סעיף בשולחן ערוך שמורה על כך של"ג בעומר הוא יום חג.
בעולם הישיבות הספרדי והחסידי אין כמעט דילמה, מדובר ביום של חג. כמי שאמונים על שמירת המצוות כפי דרכו של הרשב"י על פי הזוהר מדובר בחגיגה של ממש, ויום שמחה, אך בעולם הישיבות הליטאי, הדילמה בעיצומה שכן היום היטשטשו ההבדלים הגדולים בין חסידים לליטאים, החסידים קיבלו קצת מהקור הליטאי, ועולם הישיבות הליטאי, מורכב לא מעט מבני מהציבור החסידי.
'כיכר השבת' יצא לבדוק מה עושים בעולם הישיבות הליטאי בל"ג בעומר, והאם עדיין החג הזה נשאר כבכל יום בימות השנה, והופתע לגלות כי גם בעולם הישיבות החסידי יש רבים שלא נוסעים למירון.
אחד הרשמים המוכרים בעולם הישיבות אמר לנו בתחילת הבדיקה: "אני לא חושב שתצליח להשיג הרבה חומר על ישיבות שעושות אירועים מיוחדים בליל ל"ג בעומר. ברוב הישיבות אף מעיפים מי שמעז לנסוע למירון בחג, וכידוע ראשי הישיבות טוענים כי רבי שמעון לא נמצא שם כלל, תנסה לחפש בישיבות הקטנות, אולי שם יש כאלה שעושים משהו מיוחד".
יחסית, הוא צדק, שכן בישיבות הגדולות המוגדרות – בני ברקיות או פרומריות יותר, כדוגמת: פוניבז', אורחות תורה,ורה בתפארתה, בית מדרש עליון, כנסת יצחק, תפרח וכדו', אין זכר למירון.
אחד הבחורים בישיבת 'תושיה' שבתפרח מספר ל'כיכר השבת', כי ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ אוסר על נסיעה למירון בתכלית האיסור, ואומר לתלמידי הישיבה כי מי שבכל אופן נוסע למירון, שיתפלל אצל רבי שמעון על ישיבה חדשה בעבורו...
אותו בחור מוסיף: "שנה אחת היה בחור חברה'מן מרקע חסידי שהרצון לעשות מדורה בער בעצמותיו, והוא החליט לארגן מדורה ביישוב, המדורה הזו כמעט כילתה את כל היישוב באש ורק בנס נמנע אסון כבד. מאז אף אחד לא מעלה בדעתו לארגן עוד מדורות, הסיפור הזה עובר כמסורת בין תלמידי הישיבה לאורך השנים".
בישיבה הגדולה בעולם – ישיבת 'מיר', נוהגים כמנהג הליטאים ואין משהו מיוחד באותו היום, אך אחד הבחורים מספר לנו: "כי השנה בל"ג בעומר יהיה עוף בארוחת הצהריים בישיבה. בדרך כלל הישיבה בימי חמישי לא מגישה ארוחה בשרית אך בגלל ל"ג בעומר שחל השנה ביום חמישי ולא אומרים תחנון יהיה עוף בארוחת צהריים".
בישיבת 'חברון' באופן רשמי הישיבה לא נוטלת חלק בחגיגות ומבחינת הצוות מדובר ביום רגיל למדי, אך הבחורים בישיבה מספרים ל'כיכר השבת' כי הישיבה מתחלקת ל-4 קבוצות ביום המיוחד הזה.
יש את הדלקת המדורה המיתולוגית של תושבי השכונה החרדיים ובית הכנסת 'חניכי' הצמוד לישיבה - בגבעת מרדכי, לשם הולכים מאות הבחורים ומצטרפים למעגל מרהיב ביופיו, כאשר לאחר ההדלקה החלק הארי של הבחורים חוזרים ללימוד סדיר בבית המדרש.
שאר הבחורים מתחלקים; חלקם הולכים להדלקה של 'תולדות אהרון' במאה שערים, חלקץם מנצלים את ההיתר לשמוע מוזיקה שוב ואחרי הסדר הולכים לעשות 'על האש', ויש את אלו כמובן שנוסעים למירון. לדברי הבחורים, הנהלת הישיבה לא מתערבת בחייהם הפרטיים, גם בימי ל"ג בעומר - ולכן אין התייחסות מצד הנהלת הישיבה על הנסיעה למירון.
בישיבת בית מתתיהו עד לשנה שעברה לא היתה התייחסות מצד צוות הישיבה לל"ג בעומר, והעלימו עין מהבחורים שהחליטו לנסוע למירון, אך החל משנה שעברה החליט ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר לגדוע את תופעת הנסיעה למירון.
לדברי אחד הבחורים: "ראש הישיבה דיבר איתנו בצורה נחמדה ומאירת פנים כמה חשוב דווקא ביום הזה להיות בישיבה, ואכן רוב מוחלט של הבחורים קיבלו על עצמם סדר חיזוק מיוחד עד לשעות הקטנות של הלילה, ונמנעו לנסוע למירון".
ישיבת קול תורה השוכנת בטבורה של שכונת בית וגן בירושלים, חוגגת את ל"ג בעומר עם מדורה ענקית, לצורך כך רחוב תורה ועבודה נחסם לתנועה בשעת ההדלקה. בהדלקת המדורה שהתחילה רק לפני שנתיים משתתפים חלק מהצוות ומרבני הישיבה.
מה שמעניין, כי למרות היותה ישיבה ליטאית יש גם חלק מהצוות שנוסע לקבר הרשב"י, ולכן הנהלת הישיבה לא אוסרת על אף אחד מהבחורים לנסוע למירון, ובשל כך אחוז ניכר מהבחורים נמצא במירון.
ישיבת תורה בתפארתה מבחינת הישיבה לא עושים כלום. יש חלק קטן שנוסע למירון ויש בחורים הולכים בלילה לטישים של נדבורנא וטשרנוביל.
מה שמעניין בישיבה זו הוא שמצד הצוות של הישיבה אין הוראה לא לנסוע למירון' למרות שהצוות מאוד לא מרוצה מהנסיעה הזו. ולמה אין הוראה? כי יש הוראה ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לא לאסור לנסוע למירון, מכיוון שאז יוצא שבחורים ממרים את פי רבני הישיבה ולכן הם רק "ממליצים" לא לנסוע.
בישיבת דרך חכמה אין שום דבר מיוחד ביום הזה ובעיקרון יש יום לימודים רגיל. בנוסף, לא מעיפים מי שנוסע למירון אך יחד עם זאת, מגבירים את חשיבות הלימוד.
אחד הבחורים מתאר: "משגיח הישיבה כן נותן משקל ליום הזה והוא מדבר על חשיבותו של רשב"י, אך הצוות התורני בישיבה יחסית מתעלם. יש ממול הישיבה מדורה של תושבי שכונת הר נוף, שבני הישיבה משתתפים בה אך כמובן זה לא רשמי מטעם הישיבה".
אחד התלמידים בישיבת כפר חסידים אומר ל'כיכר' כי "זו אחת הישיבות הוותיקות בארץ, והנהלת הישיבה מאוד חשוב לה לשמור על המסורת, לכן כמנהג ליטא לא עושים כלום ביום הזה, אך כמובן בגלל הקרבה הגאוגרפית שלנו למירון יש הרבה שיוצאים אחרי הסדר בלילה למירון וחוזרים לסדר בבוקר – כרגיל".
"השנה זו שנה מיוחדת", הוא מוסיף, "אחרי שבועות הישיבה תערוך כנס בוגרים ענק לרגל שבעים שנה לייסוד הישיבה, מטבע הדברים יהיו אלפי בוגרים שהצטברו במהלך השנים שיבואו לכנס בבנייני האומה מיד אחרי חג השבועות".
ישיבת באר יעקב שגם היא אחת הישיבות הוותיקות בארץ, דווקא כן חוגגת את היום הזה - בשונה מרוב הישיבות בארץ. הבחורים מתארים ל'כיכר' את ההכנות: "כבר לקראת ל"ג בעומר רה"י הגאון ר' דוד יצחק שפירא מדבר במעלת הימים הנשגבים של בין פסח לעצרת. רה"י מביא מדברי האר"י ז"ל שהימים האלה הם כמו שבתות וימים טובים שנפתחים ארובות השמיים ויש סיעתא דשמיא מיוחדת להצלחה בתורה להבין רזי תורה ולא כמו שאר השנה שזה טיפין טיפין.
"בליל ל"ג בעומר לאחר תפילת מעריב יוצאים כל בני הישיבה הק' יחד עם רבני הישיבה וראש הישיבה להדלקה המרכזית של ישיבת באר יעקב בכלל ושל בני הישוב בפרט. לפני ההדלקה שרים בני הישיבה ניגוני כיסופין והתעוררות כמו שקיבלנו מראש הישיבה הקודם מרן הגרמ"ש שפירא זצ"ל.
"לאחר מכן מדליק רה"י את המדורה לע"נ התנא הקדוש ר' שמעון ב"ר יוחאי זיע"א. ובני הישיבה פוצחים בשירה ובריקודים. וכמו כן מגיעים ילדי החלאק'ה מהיישוב ומבני בוגרי הישיבה מיד לאחר הדלקה נכנסים בני הישיבה להיכל ביהמ"ד לסדר לימוד בחיזוק מיוחד למשך שעתיים וחצי ע"י ארגון מפעלי תורה שקיים בישיבה, וכן סדר לימוד מיוחד ביום ל"ג בעומר".
"לאחר הסדר", מוסיף אחד הבחורים, "הולכים בני הישיבה לחדר האוכל לסעודת מצווה שנתרמת לע"נ התנא הקדוש זיע"א. שבמהלך הסעודה בני הישיבה שרים ורוקדים ורה"י נושא דברי חיזוק והתעוררות בענייני השעה והזמן. למעשה, בני הישיבה יוצאים בהתעוררות גדולה מהיום הנעלה בהכנה לקראת חג זמן מתן תורתנו".
ישיבת אור אלחנן מטעם הישיבה יש הדלקה קטנה שנכדיו של ראש הישיבה הגרמ"מ חדש זצ"ל עורכים והציבור משתתף. לאחר מכן יש סדר מיוחד יותר מיום רגיל עד 12 בלילה בתענית דיבור הכוללת מלגה מכובדת, לאחר מכן יש סעודה בשרית לכבוד ההילולא.
אחד הבחורים מספר כי "כל שנה יש כמות נכבדה של בחורים שנוסעים למירון, אמנם לא עם אישור מיוחד של הישיבה, אך הישיבה נוהגת מדי שנה להעלים עין מהתופעה".
בישיבה הגדולה ביתר עלית בראשות הגר"ח מן ההר באופן רשמי הישיבה לא מתייחסת ליום הזה, ומבחינת הצוות מדובר ביום רגיל למדי, אך הבחורים בישיבה מספרים ל'כיכר השבת 'כי רה"י כינס כמה מהבחורים המבוגרים בישיבה, ואמר להם כי ביום קדוש כזה, יש רפיון מסוים בעולם הישיבות, וצריך בדווקא להתחזק ביום הזה.
ואכן, מזה כמה שנים שיש סדר מיוחד בלילה הזה בשעות הלילה המאוחרות, ובו הרבה מן הבחורים לומדים בדווקא בתענית דיבור, ואף חולקה מלגה מיוחדת לבחורים אלו.
ישיבת ברכת אפרים יש הדלקה של המשגיח הגאון רבי אפרים ולך ברחוב צפת בבני ברק, לקראת השעה 9 בערב. רוב הבחורים נשארים בהדלקה של המשגיח ולא נוסעים למירון.
אחד הבחורים מתאר כי "בהדלקה המשגיח נותן לכל מעוכבי השידוך לשפוך את השמן למדורה וזו סגולה למציאת זיווג עוד באותו השנה, תתפלאו אך הסגולה הזאת עובדת כמו שעון שוויצרי.
"ראש הישיבה שכמובן לא מעוניין שבחורים ייסעו למירון, נותן 10 שאלות למחשבה ו-10 תשובות למה לא כדאי לנסוע למירון".
ישיבת רש"י מגיעים מכל סניפי הישיבה להדלקה המרכזית יחד עם ראש הישיבה הגאון ר' חייקל מילצקי - ברחוב ישא ברכה בירושלים כאשר שרים בדביקות ממול המדורה. בבוקר ל"ג בעומר מתארגנים הבחורים לפי רצונם ונוסעים להמשך ההתעלות במירון.
אך כאמור, בעולם הישיבות החסידיות, ישנן לא מעט ישיבות שאוסרות על הבחורים לנסוע למירון, בדומה לאחיותיהן הליטאיות. כך למשל בישיבות בחצרות גור, פינסק קרלין, דושינסקיא, בעלזא ועוד.
בשיחה עם אחד הבחורים בפינסק קרלין הוא אומר כי "בחורי הישיבה מאוכזבים שהם אמורים להיות שונים מכל החסידויות האחרת, לכן האדמו"ר והנהלת הישיבה החליטו כי הם עושים שבת התאחדות במירון בשבת פרשת פנחס כסוג של פיצוי לכך שהם לא עולים למירון בל"ג בעומר".
גם בחסידות בויאן, שם יש עניין גדול בהדלקה אצל הרשב"י במירון, מספר אחד הבחורים כי "צוות הישיבה מקפידים שהבחורים לא יישארו בשטח ההר אחרי ההדלקה, ושיחזרו לבית אחרי הטיש של הרבי, עוד בליל ל"ג בעומר".
בשאר החסידויות והישיבות החסידיות נותנים לבחורים יד חופשית בל"ג בעומר, כי הרי לכל אדמו"ר יש טיש מיוחד ובחורי החסידות מחויבים ללכת אך מי שבחר לנסוע למירון במקום ללכת לטיש - לא יקפידו עליו.