אאא

דף ז

*אי עביד מהני. *הקדש בעלי מומין.

א.  כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אם עשאו לאביי מהני דא''כ לא ילקה, ולרבא לא מהני דא''כ לא ילקה, ולרבא מהני והמלקות הם משום שעבר על מימרא דרחמנא. השמועות ודרשות הפסוקים 1. אונס ישראל שגירש מחזיר ואינו לוקה, לל''ק קשיא לרבא שהרי עבר על מימרא דרחמנא ותירץ שנאמר כל ימיו, ולאביי איצטריך קרא לחייבו להחזיר. ולל''ב קשיא לאביי דמחוייב להחזיר ולא מהני ותירץ מקרא כל ימיו, ולרבא אתי לנתקו לעשה לכן פטור ממלקות. 2. אין לתרום מן הרעה על היפה שנאמר מכל חלבו אבל תרומתו תרומה, ולרבא ילפינן מולא תשאו עליו ולאביי לומר שנקרא חוטא. 3. אין לתרום מין על שאינו מינו שנאמר כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ולא חלה תרומה, לאביי ילפינן מראשיתו ולרבא איצטריך לתירוש ודגן לל''ק שילקה ולל''ב שאין תורמין מזה על זה. 4. בחרמים נאמר לא יגאל ולא מהני, לאביי שנאמר קדש קדשים הוא שיהא בהוייתו ולרבא למעט בכור. 5. בתמורה נאמר לא יחליפנו ולא ימיר וחל, לרבא שנאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ולאביי קמ''ל דלא אמרינן תצא זו ותכנס זו. 6. בבכור נאמר לא תפדה ולא מהני, לאביי שנאמר הם שיהיו בהוייתן, ולרבא אתי להו''א למעט תמורתן ולמסקנא לנתערב דמן שמקריב. 7. במעשר נאמר לא יגאל ולא מהני, ולאביי ילפינן גז''ש עברה מבכור. 8. הקדמת תרומה לביכורים נאמר מלאתך ודמעך ומה שעשה עשוי, לרבא נאמר מכל מעשרותיכם תרימו ולאביי אתי שאם הקדימו בכרי לא נפטר. 9. אלמנה לכה''ג נאמר לא יקח והקדושין חלים, לרבא נאמר לא יחלל ולאביי אתי שהאשה מתחללת. 10. הקדיש בעלי מומין למזבח נאמר עליו לא תקריבו וחל ההקדש, לרבא נאמר ולנדר לא ירצה ולאביי קמ''ל לפסלו להקרבה. 11. מקדיש תמימין לבדק הבית נאמר נדבה תעשה אותו וחל, ולרבא דנתרבו כמו בעלי מומין למזבח. 12. בגזל נאמר לא תגזול ואם שינה משלם כשעת הגזילה, לרבא שנאמר אשר גזל ולאביי אתי למעט שלא מוסיף חומש על גזל אביו. 13. במשכון נאמר לא תבא אל ביתו לעבוט ואם לקח עליו להחזיר את הכר בלילה, לרבא לל''ק שנאמר השב תשיב ולאביי קמ''ל שמחוייב להחזיר, ולל''ב נאמר עד בוא השמש תשיבנו ולאביי איצטריך לכסות יום ולכסות לילה. 14. בפאה נאמר לא תכלה בקצרך וחייב גם לאחר מכן, לאביי נאמר תעזוב יתירא ולרבא למפקיר כרמו ואח''כ זכה בו שוב. 15. פלוגתייהו דאביי ורבא, להו''א האם ריבית קצוצה יוצאת בדיינים, ודחי לל''ק דזוהי מחלוקת שתלויה בפסוקים ולל''ב דאף לאביי מוציאין, ולמסקנא פליגי האם שינוי קונה בגזל.

ב.   האיסורים בהקדשת בעלי מומין ומנין 1. אסור להקדיש, שנאמר כל אשר בו מום לא תקריבו. 2. אסור לשחוט, שנאמר עוורת או שבור לא תקריבו. 3. זריקת הדם, על המזבח. 4. הקטרת כולו, אשה לא תתנו. 5. הקטרת מקצתו שנאמר מהם ולאביי אין לוקין על לאו שבכללות, ומייתי דעובר משום חמשה שמות, ותירץ להו''א בגברי או בקבלת הדם ולמסקנא תיובתא. 6. שעיר המשתלח דכתיב לה' וילפינן לרבות מענינא דקרא, וההו''א שיחול על בעל מום אף שאינו ראוי להשם. אתי להו''א כחנן המצרי דלית ליה דחויין, ולמסקנא כר''ש שהגרלה לא מעכבא או שהומם לאחר ההגרלה וחיללו על חבירו בעל מום. 7. קבלת הדם, לר''י בר''י להו''א שנאמר ומעוך וכתות לא תקריבו, ולמסקנא ומיד בן נכר לא תקריבו. 8. בני נח מצווין במזבח דידהו על מחוסר אבר ובמזבח דידן על כל בעל מום. 9. בבמת יחיד, שנאמר מעוך וכתות לא תקריבו. 10. על בעל מום מעיקרא חייבים ואינו נחשב כמו דיקלא בעלמא כיון דזילא מילתא בהקדישו שיש במינו ראוי למזבח. 11. הקדישו לדמי נסכים לוקה כיון דזילא מילתא, ומייתי דלת''ק נעשה לנדר ונדבה לבדק הבית ולא לנדר ונדבה דקדשי מזבח, ולרבי לוקה דווקא בהרצאת גופו ולא בדמי נסכים. 

 

שאלות לחזרה ושינון

 דף ז

א. המח' במילתא דאמר רחמנא לא תעביד, והשמועות (15)

ב. האיסורים בהקדשת בעלי מומין ומנין (11)

דף ח

*המרה ע"י כהן. *חלות תמורה.

א.  ניתן להמיר רק בקרבן שלו ולכן כהן לא ממיר בחטאת ואשם ולר''ע אף בבכור ולריב''נ ממירין, ומייתי דבכור נמכר תם חי רק בזה''ז כיון שיש לכהן זכיה בו ולא בזמן שביהמ''ק קיים כיון שעומד להקרבה. והשמועות האם כהן זוכה בבכור תם בזמן ביהמ''ק 1. מוכרין תמים חי ודייק דשחוט אסור וזהו בזמן ביהמ''ק, ודחי דאיירי בזה''ז וקמ''ל דנמכר תמים חי, ופליגי האם מוכרים גם לישראל או רק לכהן משום דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. 2. בבכור נאמר לא תפדה ונמכר וזהו בזמן ביהמ''ק שנאמר ואת דמם תזרוק, ומוקי רישא בבע''מ וסיפא בתם. 3. כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה בכורן ירעה ונאכל במומן, מוקמינן בזה''ז אלא שהם אוכלים בעצמם כיון שיש בהם צד כהונה. 4. בעיר הנדחת בהמתה למעט בכור ומעשר ושייכא רק בזמן ביהמ''ק, ומוקמינן בבע''מ ואינו בכלל בהמתה כיון שלא נאכל כמו כל בהמה באיטליז ושקילה. 5. ומעלה מעל בה' לרבות דהוי ממון בעלים, לריה''ג קדשים קלים לבן עזאי שלמים ולאבא יוסי בבכור, מוקמינן בתם ובחו''ל כר''ש שסובר באו תמימין מחו''ל יקרבו. 6. ריב''נ אמר לר''ע שזכין בבכור בחייו משא''כ חטאת ואשם, מוקמינן כנ''ל. 7. בכור לת''ק עושה תמורה בבית הבעלים ולא בבית הכהן ולרשב''א ביד הכהן לא עושים תמורה, להו''א פליגי האם הכהן זוכה ולמסקנא במ''ח ר''ע וריב''נ.

ב.   על מה חלה התמורה 1. ממירין מצאן על הבקר, כבשים ועזים, זכרים ונקיבות, תמימין ובעלי מומין שהוממו לאחר שהוקדשו, שנאמר בהמה בבהמה. 2. בעל מום שהקדישו אינו עושה תמורה שנאמר טוב ברע או רע בטוב, לאביי מזה שלא נאמר או רע בו ש''מ למעט רע מעיקרו, ולרבא ילפינן נמי מלקות למימר טוב בטוב ופליגי האם צריך לזה פסוק. 3. לא יחליפנו בשל אחרים וכגון שאמר כל הרוצה יבא וימיר, ולא ימיר בשל עצמו, וקמ''ל אף דתרוייהו קדושים. 4. לת''ק ממירין אחד במאה ומאה באחד שנאמר בהמה בבהמה ומשמע אף רבים ולר''ש דווקא אחד באחד שנאמר הוא ותמורתו דמשמע מיוחד וקסבר דבהמה סתם הויא חדא, ופליגי האם לר''ש ממירין וחוזרין וממירין. 5. דף י', אין ממירין איברין ועוברין, ולרבי יוסי ממירין איברים בשלמים כדאשכחן שהמקדיש רגלה של עולה כולה נתקדשה.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ח

א. המח' בהמרת כהן והשמועות בזכיה בבכור תם (7)

ב. על מה חלה התמורה (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com