אאא

עוד בוקר של שגרה, הדאגות הרגילות, הרגעים המשמחים ותפילת שחרית במניין הקבוע ובשעה הקבועה לה זה שנים רבות. זה כבר כמעט שלושים יום שדבר אחד שונה בשגרת הבוקר שלנו. קול דממה דקה.

קול הדממה, דקה. ונפש סוערה.

כל שנה מחדש, בדיוק באותו זמן ובאותה השעה קול השופר מהדהד בדממה בבית הכנסת ונפש כולנו סוערת ובוערת כאילו זרם חשמלי בעל מתח גבוה אחז בה. כך חלפה לה עוד שנה???

***

לא מזמן. רק לפני שנה, באותו הזמן ובאותה השעה בעת התפילה בראש השנה המילים כמו התקיעות הדהדו וקולם אט אט נדם. בתפילה אמרתי כמו כולם "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ".

המילים הדהדו אבל קולם נדם. את ביאור המילים הבנתי. את התוקף שלהם כמו את משמעותם האמתית על השנה שתבוא עלי, לא הבנתי. לא הכרתי במשמעותם כפי שהכרתי בהם בא' אלול השנה.

השופר השמיע לי את מנגינת החיים. בחרו בי לחיים. אם זכינו והגענו למעמד תקיעת השופר נתבונן רגע בקולו ובין היבבות התקיעות נמצא את ההכרזה משנה שעברה "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ". בחרו בנו לחיים!

תהיתי לעצמי, מה יש בו בקול השופר המהדהד מידי שנה בקול דממה דקה אשר גורם לנו לאותו זרם לאותה רעדה נצחית הפועלת בתוכנו ומכריזה לנו בקול חד וברור בכל יום ובכל שעה. בחרו בך לחיים.

ודאי לי שמטרת תקיעות השופר היא לא רק להזכיר לי כי נבחרתי לחיים כי חוץ מלחיות את היום ולהעריך את הרגע מה אעשה עם המידע הזה? מה יקח את המידע הזה וישיב לנותן לי חיים את כל חפצו ורצונו? נבחרתי לחיים כדי לזכור כל רגע שאין עוד מלבדו. ואם הוא לבדו ורק לבדו בחר בי בחיים אני אבחר בדרכו ובמעשיו שלו. אקרב בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, אחזק את החלש וישמח את העצוב ובעיקר אנסה להמשיך את כל השופר המהדהד בי ואקרא אליך: הקב"ה בחר בך. בחר בך לחיים. תבחר גם אתה בדרכו.

כל אחד צריך למצוא את קול השופר שלו אותו הוא אמור לזעוק. רק כך נוכל להבטיח שקול השופר לא יעצור במוצאי יום העשור אלא ימשיך ויהדהד עד שנה הבאה, באותו מקום ובאותה השעה.

את השופר האישי שלי מצאתי.

אז תרשו לי קוראים אהובים לשתף אתכם בהדהוד קול השופר שלי.

לפני שנים רבות קרא הרבי מליובאוויטש לאחד מחסידיו ונסך בו את קול שופרו: כך צידה לדרך את ניסיוני והמשך את קול השופר 'כל יהודי הוא בן של ריבונו של עולם וצריך לקרבו ולשמחו. ממש חזר אחרי כל אחת ואחד מהם והדהד בהם בקולך. את קול השופר שלך!

אותו חסיד, מיהר כמצוות רבו והפיץ את קולו הזך והטהור בכל העולם.

זכיתי לשמוע את שופרו מספר רב של פעמים. לעיתים זה היה כשישבתי ביניכם קהל המאזינים לו, לעיתים זכיתי לחלוק אתו במות גדולות וקטנות ולעיתים זה היה כשלחש הוא על אוזני את קול שופרו. השנה זכיתי אפילו שישמיע הוא את קול שופרו בחברת משפחתי האהובה, רעיי וידידי. וכן. השנה זכיתי לשמוע את קולו גם בחדר האפל, הקר והמנוכר, איש שם בקצה המחלקה בבית החולים לחש הוא על אוזני בקול חזק ומהדהד "תחזיק חזק עלה קטן שלי".

אתם, לבטח זכיתם גם לשמוע את קולו. אני הוא לא הזוכה היחיד. אתם כבר בטח יודעים מי הוא קול השופר שלי.

תגידו לי אתם, יהודים טובים, כמה זמן 'קול השופר' יכול להיות כל כך מצליח, רלוונטי ועדכני? היכן הוא מוצא את קולותיו ההולכים ומשתבחים? איך זה שהוא עוטף את קולו בלחן ומילים ביום שישי וכבר בסעודה שלישית הופך השיר הטרי לקול שופרם של כולנו? כיצד לא נצרד קול השופר וניצוץ הלהבה בעיניים כבר מעל 40 שנה? כיצד החיוך, החום והרכות לא כהו במרוצת השנים ואפילו שאגת מנועי הסילון המזניקים אותו מבמה לבמה בכל רחבי העולם לא החלישו כמלוא נימה את קול שופרו?

***

בהופעה אחת, מהגדולות והחשובות ביותר שיש בעולם המוסיקה החסידית - 'האסק' שהתקיימה בלינקולן סנטר זכיתי להופיע איתו. בחדר החזרות בין כוסות הקפה ואבק הכוכבים ניצב פסנתר כנף גדול ומרשים. לבן, צח וזך כשלג כאילו ואור הזרקורים העומדים ונעים בחדר לא הצהיבו אותו אף לא נימה. על הפסנתר היו מונחים כאילו באקראי, סידור וקופת צדקה ולעומתם צלחת עמוסה במיני מטעמים מהבר המהודר שהכינו המארגנים על מנת להזין את קיבתם של אבק הכוכבים.

בזמן שבו אני הזנתי את גופי במיני המטעמים הוא מצא את הזמן לחמם את גרונו לקראת המופע ובין נשימה לנשימה מבקש הוא מעוד עוזר במה, תאורן וזמר שרק חלף לידו, 'הי, ר' יהודי בוא ותן מטבע לצדקה כדי שההופעה תהיה מוצלחת'.

באותו רגע הבנתי. לא היו לי שאלות על ההצלחות ולא תהיות על איכות הקולות.

מקצועיות לא נבחנת רק בחימום הגרון והרגלי הנשימות. היא מבוססת על קולות. על קולות השופר הנובעים ממנו המלמדים אותנו שליחות מהי. שליחות של חסיד מרבו, שליחות של אדם מבוראו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

מי שנושא בקול ובעוז את השליחות. מי שיודע בכל רגע שההצלחה תלויה במטבע של צדקה, פלא שעולה על הבמה וקולו בוקע ועולה לטונים וגבהים בוקע את הרקיעים ומגיע עד לכיסא הכבוד?!

***

את תקיעות השופר שומעים אנו רק פעם בשנה. את קול השופר שלנו חייבים אנו לשמוע ולהשמיע כל ימות השנה.

אני מצאתי את קול השופר שלי. אני שומע אותו כל יום בכל מקום ובכל שעה.

אברהם פריד, חברי היקר רציתי להודות לך בשמי ובשם משפחתי על הקול ועל הכל ובחרתי בך להיות קול השופר עבורי.

אני מקווה שלא תתנגד למינוי כי אני בטוח שהרבה מרגישים כמוני.

שנה בריאה וטובה לכל בית ישראל

אוהבים אותך אבריימל פריד

דדי גראוכר