אאא

במאמר מערכת של ביטאון 'אגודת ישראל' - 'המודיע' הבוקר (חמישי) יוצא העיתון בהתפעלות סביב הטיש של כ"ק האדמו"ר מבאיאן, שנערך בראש השנה בבניין המיתולוגי הנטוש של רשות השידור, ברחוב תורה מציון בירושלים.

בפתח המאמר נכתב: "מי שעבר בליל ב' דראש השנה ברחוב תורה מציון בירושלים, במקום בו היה בעבר בית רשות השידור, לא יכול היה שלא להיעצר ולהתרגש: במתחם הזה, שממנו יצאו באורח קבע דברים לא טובים עבור שמירת הדת והיהדות, התקיים שולחנו הטהור של כ"ק האדמו"ר מבאיאן.

"על פני השטח שנשכר לצורך הדבר, הוקם אוהל רחב מידות, ובו התכנסו ובאו חסידים ואנשי מעשה, כדי להתעורר ולהתרומם בפסגותיו של ראש השנה. לקבל קבלות טובות, לזכות להשפעות טובות, ועמהם לצאת אל שיגרת השנה המתחדשת ובאה עלינו ועל כל ישראל לטובה".

במאמר מתוארת עריכת השולחן של הרבי במבט מבפנים: "מבט אל האוהל פנימה, חשף לנגד עיני המתבונן חיזיון שכל-כולו כיסופין וערגה. דבקות של יהודים בבורא יתברך שמו, וברצונם לקבל עליהם עול מלכות שמים. התבוננות ביושבים אצל השולחן, והעומדים על טורי המעלות שלצידיו, גילתה את המגוון המבורך, מבוגרים וישישים, לצד יהודים בגיל העמידה, יחד עם אברכים צעירים ובחורים ולכולם מחנה משותף, לכולם קשר, שרשרת דורות שאינה מתנתקת. כולם בדעה אחת, ברצון אחד, קשורים לאילן חיים אחד לאורך ימים ושנים טובות. והלב, של כל מתבונן וכל שותף למחזה המופלא הזה, מתרונן.

"לא באנו לספר בשורות אלו על עדת קודש מעטירה, שהפרסום אינה מעניינה. באנו לספר על התופעה, על המהפך שהמקום המדובר הזה עבר. אותו מקום שנקשר בעבר הלא רחוק אל משהו הרחוק מיידישקייט, הרחוק מקיום תורה ומצוות, פינה מקומו למשהו אחר. שונה בתכלית. והאירוע אינו בודד. כך עתידים להיות, בעזר ה' יתברך, גם מקומות נוספים".

בשלב זה רומז כותב המאמר על המהמורות הפוליטיות הצפויות למגזר החרדי, ועל האפשרות לישיבה ממושכת באופוזיציה: "התהליך של שב ה' שבות עמו, תהליך גאולתן של ישראל, לא נעצר ולא ייעצר בשום סיטואציה פוליטית כזו או אחרת. ייתכן שיהיו ימים יותר מורכבים ופחות נעימים, אבל הם אינם חזות העתיד להיפך, העגלה נוסעת וכלל ישראל יזכה לראות דברים גדולים".

באורח פלא כותב המאמר מגן על ה'השתלטות' החרדית על מבנים שהיו בעבר נחלת הציבור החילוני: "בני ירושלים כבר מכירים מעוזים אנטי דתיים, שהיו פזורים ברחבי העיר, שהיום הינם בתי מקדש מעט ובתי ועד לתלמידי חכמים. זה לא קרה בהשתלטות, זה לא התרחש בגלל נסיבות פוליטיות כאלו ואחרות, אלא פשוט: הקודמים הבינו שאין זה מקומם, כבר לא היה מה למכור במקומות אלו ומטבע הדברים המקומות הללו עברו לידיים אחרות, שהפכו אותם לייעוד אחר".

לסיום נכתב: "לא מדובר ב'ניצחון' של הציבור החרדי, אלא בתהליך טבעי ומתבקש. כי למען האמת, בעם ישראל אין 'אנחנו' ו'הם'. יש 'בני איש אחד נחנו', ובכל יהודו במעמקיו, יש נקודה יהודית פנימית הכוספת אליו יתברך וסוף דבר יהיה, בעזרת ה' שכל עם ישראל את האלוקים ירא ואת מצוותיו ישמור".