אאא

הסיפור הבא התרחש לפני כחמישה שבועות בשבת פרשת 'כי תבוא', עת שהה הרבי מאמשינוב בעיר ביתר עילית לרגל שמחת שבת שבע ברכות לנכדתו, והוא מובא בגיליון פנימי שיוצא לאור בחסידות, שם מציינים את גדולתו של הרבי ואת הנעשה באותה שבת.

האדמו"ר, שהתאכסן בבית חותנו, מרחק הליכה של כ-25 דקות מבית המדרש והאולם של החסידות הממוקמים ברחוב 'דרכי איש' בגבעה ב', גילה לפתע בזמן כניסת השבת כי נכדו הקטן נשאר איתו לבד בבית, בזמן שכל בני המשפחה שהו באולם והתכוננו לסעודת ליל שבת.

משראה הרבי כי אין מי שיקח את הנכד הקטן, החליט הרבי לצאת מהבית ולצעוד רגלית יחד עם נכדו למרחק הליכה של כ-25 דקות עד להגעתם לאולם.

יש לציין כי האדמו"ר התכוון מלכתחילה להתפלל את תפילת ליל שבת בבית חותנו, ולא היה אמור להגיע בכלל לבית המדרש של החסידות בגבעה ב', מה שגרם לכך שהחסידים ששהו באותה עת בבית המדרש הופתעו לפתע לראות את רבם מגיע לבית המדרש כשהוא מלווה את נכדו.

לאחר שהנכד חבר לשאר בני המשפחה חזר הרבי לבית חותנו, וכך בעצם האדמו"ר צעד רגלית במשך כ-50 דקות, הכול כדי שהנכד הקטן לא יישאר לבד.