אאא

כמה שירים יש לר' שלמה לקרליבך? כמה אלבומים הקליט? זו שאלה שמעסיקה רבים מאוהדיו של המלחין האגדי והפורה. רשימת השירים שלו נראית לעתים בלתי סופית, כשתמיד יימצא איזה משהו שישלוף קלטת מאובקת שהוקלטה באיזה שבע ברכות שכוח ובו הלחין קרליבך כמה ניגונים חדשים באופן ספונטני כשבדרך כלל בהאזנה ראשונה תבינו גם מדוע בחר קרליבך לנטוש את הניגונים ולא לבצע אותם שוב לעולם...

המוזיקאים ר' יצחק אייזנשטט ובן ציון סולומון שעבדו עם קרליבך שנים ארוכות כתבו שר' שלמה הלחין 600 או 700 שירים, יש כאלו שמדברים אף על אלף ניגונים שיצאו תחת ידיו והגיטרה שלו. ישנם כאלו שאוספים בשקדנות במשך עשרות שנים כל בדל הקלטה של ר' שלמה והם מדברים על אלפי שירים שונים.

אולם, יש כאלה שמדברים על מספרים נמוכים בהרבה, לפחות בשירים שהוקלטו כראוי, דוגמת ד"ר נתן אופיר, שכתב ספר שלם ומקיף על הרבי המרקד - "הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו" והוא טוען שהמספר האמיתי הוא נמוך בהרבה. רשימה מעודכנת שהוכנה על-ידי חיים אורי קוטלר (30 בינואר 2014) כוללת רק 277 שירים. עיון בשירים אלה מגלה שלמעשה מדובר ב-223 פסוקים שונים כי ל-39 מהמילים יש יותר ממנגינה אחת. בנוסף, יש עשרות ניגונים ללא מלים שהשתמרו פחות בתודעה המוזיקלית של קרליבך. יחד עם זאת, מציין אופיר, כי יש שירים רבים שהוקלטו באופן פרטי אך טרם פורסמו ברבים ובשנים האחרונות אנו אכן מקבלים אלבומים שלמים של שירים כאלה בביצועם של זמרים בני זמננו שגואלים את השירים מאלמוניותם.

ד"ר אופיר מצביע על כך שניתן ללמוד על כמות השירים על פי ספרי התווים שיצאו עוד בחייו של קרליבך. בשנת 1970 יצאה לאור חוברת התווים הראשונה של שירי ר' שלמה "The Shlomo Carlebach Songbook. 62", השירים סודרו לפי ששת תקליטיו הראשונים. שלושה מהם בהוצאת "זימרני" (ההוצאה העצמית של קרליבך) ושניים בהוצאת "Vanguard". התקליט השישי מכונה בשם "שמחם" אך למעשה לא יצא לאור, ובמקום זה הופיעה בסוף החוברת תמונה של אלבום משנת 1968, I Heard the Wall Singing.

בשנת 1980 הוציא המוזיקולוג והמעבד וולול פסטרנק (עיבד אלבומים רבים של מוזיקה חסידית ביניהם אלבומים של בן ציון שנקר ומודזיץ'), בהוצאת Tara תווים לשיריו היותר מפורסמים של ר' שלמה. בשנת 1992 כרך פסטרנק שני ספרי שירים בכרך אחד לפי סדר התפילות. כך סודרו 133 שירים לפי המיון הבא: 60 ניגונים לתפילות יום חול, 18 לליל שבת, 25 ליום שבת, 17 למועדי ישראל, 8 לימים נוראים ו-5 לחתונות. בשנת 1993 יצאה לאור חוברת של שירי שבת עם 46 שירים בעריכת בן ציון סולומון.

כמעט כל שיריו של ר' שלמה הם פסוקים מהתנ"ך או מתוך סידור התפילות וזמירות שבת. יש כמה יוצאים מן הכלל, כגון, "אני מאמין" (מרשימת י"ג עיקרי האמונה) ו"עם ישראל חי". יש גם כן קטעים מפיוטים, כדוגמת, "מִמְּךָ אֱלֹהַי לֹא נוֹאַשׁ לִבִּי", שמקורו בפיוט של ר' שלמה אבן גבירול בשם "שְׁנוֹתֵינוּ סָפוּ". כמו כן, יש מספר שירים באנגלית אותם "גייר" על בסיס שירי עם אפרו-אמריקאים.

ששת האלבומים הראשונים (1968-1959)

בניגוד למה שחשבתם, קרליבך הוציא בסך הכל 6-9 אלבומי אולפן רשמיים אשר הופיעו משנת 1959 עד 1981. לאחר הורדת שירים שאינם מקוריים וכפילויות בגלל הופעות חיות שהוקלטו, ניתן לספור 50-70 שירים. אלה הם הניגונים המהווים את הבסיס למורשת המוזיקלית של קרליבך שכולנו כל כך אוהבים.

האלבום הראשון
האלבום הראשון

1959 – הַנְּשָׁמָה לָךְ – Songs of My Soul

עיבודים וניצוח: מילטון אוקון

1960 – בָּרְכִי נַפְשִׁי – Sing My Heart

עיבודים וניצוח: מילטון אוקון

1963 – פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק (הופעה בויליג' גייט) – At the Village Gate

1965 – מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ – In The Palace Of The King

בליווי מקהלה ותזמורת בניצוחו של בנדיקט סילברמן

1965 – שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ – Wake Up World

עיבודים וניצוח: מילטון אוקון

1968 – "שמעתי את הכותל שר" (שני חלקים) – I Heard the Wall Singing.

1972 – "ובנה ירושלים" (ובאו העובדים הוסף מאוחר יותר והוקלט בהופעה 1974)

עיבוד: מוטי פרנס

1975 – "שלמה קרליבך וילדי ישראל שרים – אני מאמין".

הפקה: הרב ברוך צ'ייט, עיבוד: מרטין לווינטר, עיבוד קולי: אייבי רוטנברג

1978 – "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" ביוזמת ניל ופטריסיה סיידל

עיבודים: ריצ'ארד הירונימוס

1981 – "לכבוד שבת"

עיבודים וניצוח: מילטון ברנס

בנוסף, יש למנות את שני התקליטים המיוחדים, הראשון הוא למעשה הקלטה פיראטית של הופעה חיה והשני הוא תקליט עם החזן שלום כ"ץ.

1962- ר' שלמה קרליבך שר – Rabbi Shlomo Carlebach Sings – תקליט פיראטי שהופץ ע"י חברת "גלטון".

1967 - בְּנֵה בֵיתְךָ – Rebuild Thy House עם שלום כ"ץ.

עיבוד וניצוח: רלף לנג

מאוחר יותר הוציא קרליבך כמה אלבומים נוספים, רובם אלבומי הופעות שהשירים בהם חוזרים על עצמם בווריאציות שונות ובעיבודים וסאונד לעתים גרועים במיוחד.

לאחר פטירתו של קרליבך, יצאו אלבומים רבים נוספים עם חומרים שהוקלטו בהופעות או באולפן ביניהם אלבומי הסיפורים שלו בליוויו של הגיטריסט אבי סינגולדה וכן אלבומי אוסף רבים של מיטב הלהיטים שלו. יצוין לטובה האוסף "להיטי הזהב" בהפקת נועם הפקות ז"ל, שם עשה המוזיקאי ג'ף הורביץ עיבודים אקוסטיים חדשים ונקיים שהולבשו על קולו של קרליבך (אנפלאגד) ויצרו גרסאות חדשות ואיכותיות במיוחד של שיריו שחלקם הוקלטו בסאונד פיראטי ולא נעים בכלל להאזנה.

ניתן למנות גם כמה אלבומים שהוצאו לאחר פטירתו של קרליבך משירים שלא יצאו אל האור על ידו ביניהם - "כשושנה" עם אהרן רזאל, שלמה כ"ץ וחיים דוד סרצ'יק, "ובכל זאת" עם אהרן רזאל וילדי משפחת ויט ו"לקראת שבת" של שלמה כ"ץ. 

המעבדים המוזיקליים

קרליבך היה מהראשונים שהפיקו מוזיקה חסידית "קלה", בניגוד למוזיקה הכבדה יותר של מודזי'ץ שהוקלטה עד כניסתו של קרליבך לשוק הקלטות המוזיקה בשנת תשי"ט. קרליבך דיבר רבות על ההשפעות המוזיקליות העמוקות שלו מהמוזיקה המודז'יצאית. הוא נהג לומר שבשיריו הוא לוקח את ה"צימוקים" של יצירות מודז'יץ ומנגיש אותם לקהל הרחב שמתקשה להתחבר ליצירות הארוכות והמורכבות.

ההפקה המוזיקלית הקלילה יותר של שירי קרליבך הושפעה רבות מהמעבדים בהם בחר קרליבך באלבומיו הראשוניים, מעבדים מקצועיים שרובם עסקו במוזיקה כללית ולא במוזיקה יהודית שאז לא הייתה קיימת כמעט. באלבומים המאוחרים יותר זנח קרליבך את ההפקה הסדורה ורבים מהם הופקו בצורה מזעזעת ולא נעימה להאזנה כלל כשהתחושה הייתה שהם הוקלטו ללא כל חזרות ובאופן ספונטני להחריד.

את רוב אלבומיו הראשונים של קרליבך עיבד המוזיקאי האמריקאי, מילטון אוקון, הוא נולד בברוקלין בשנת 1923 ופעל כזמר ופסנתרן. אוקון עבד כעורך ומפיק בחברת Vanguard Records, שם עבד גם טכנאי ההקלטה קלמן כינורי שהיה חבר פעיל בקהילת קרליבך במנהטן וככל הנראה עשה את השידוך בין השניים.

בשני התקליטים הראשונים של ר' שלמה ניצח אוקון על התזמורת ועל המקהלה, וכן בתקליט החמישי של ר' שלמה, שִׁפְכִי כַמַּיִם. קלמן כינורי שימש בשניהם כטכנאי הסאונד. באותה תקופה עבד אוקון כמפיק וכמנהיג הלהקה של הרי בלפונטה, מוזיקאי ג'מייקני בינלאומי זוכה פרס הגראמי, ולכן טבעי היה שייקח את הנגנים של להקתו ללוות את ר' שלמה. מדובר היה בשישה נגנים וביניהם ארבעה אפרו-אמריקאים מהמקהלה הבפטיסטית אשר היו חברים בכנסייה הסמוכה לביתו של שלמה. אמו של ר' שלמה, הרבנית פסיה קרליבך, הייתה מגיעה למפגשים עם המוזיקאים ומחלקת כיבוד קל וכיפות לנגנים.

אוקון שלא היה יהודי התקשה להבין את התנהגותו של קרליבך בעת ששר את שיריו. הוא סיפר על הקשיים להקליט את ר' שלמה בגלל התלהבותו ותזוזתו הבלתי פוסקת במהלך השירה: "הוא התפלל בזמן שהוא שר. הוא היה מתנועע הלוך וחזור. קוראים לזה davening. פשוט לא היה יכול לעצור בעד עצמו מלנוע. ולא יכולנו להקליט אותו בצורה נאותה. ניסינו כל דבר, ואפילו לקחנו מישהו שינוע עם המיקרופון יחד עמו".

קרליבך הכיר תודה גדולה לאוקון ועל גב התקליט החמישי שלו כתב: "תודה למילטון אוקון שעיבודיו מרטיטי הנשמה הביאו את שיריי ללבבות אלפים". אוקון נפטר לפני כשלוש שנים כשהוא בן 92.

מעבד נוסף איתו הוציא קרליבך את התקליט הרביעי (אלבום האולפן השלישי שלו), מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ, הוא בנדיקט סילברמן. לפי הרשום על גב התקליט, סילברמן נולד בלטביה ועבד בגרמניה כמנצח תזמורת. בתקופת השואה התחבא בהולנד ואחרי המלחמה היה למנצח מפורסם בעיבודיו של ניגונים מסורתיים ומודרניים של מוזיקה יהודית. הוא נפטר בשנת 1964 זמן קצר לפני יציאת התקליט לעולם.

האלבום היה שונה מעט מסגנונו הרגיל של קרליבך והוא דומה יותר לעיבודים התזמורתיים שמאפיינים את המוזיקה של חסידות מודזיץ והוא מזכיר מוזיקה קלאסית או מוזיקת דיקסי אמריקאית. בקרב חסידיו של הרבי המרקד חלוקות הדעות לגבי האלבום ולדעת חלק מהם קרליבך עצמו לא אהב את התוצאה שהתקבלה, זאת למרות שבהקדשה על גב התקליט מודה ר' שלמה לסילברמן: "כל מי שישמע את המוזיקה היפה יאהב אותך כמוני ויתגעגע אליך יחד עם העולם כולו".

אחד האלבומים המוכרים של קרליבך הוא "התקליט הפיראטי", הוא מבוסס על הופעה חיה בירושלים בפורים ב-21 במרץ 1962 (תשכ"ב) ממש בתחילת דרכו של קרליבך. מישהו הקליט את ההופעה באופן פיראטי והפיץ את התקליט בשנת 1963 תחת הכותרת "Live In Israel – Kumbaya" . אחר כך, בשנת 1966 פרסמה "חברת גלטון" את אותו התקליט תחת הכותרת "שלמה קרליבך שר". לעקיפת זכויות היוצרים בצורה כזו מכנים בסלנג המוזיקלי - "בוטלג" ובדרך כלל לא מדובר בגרסה שנמכרת בכסף ואם כן רק באישורו של היוצר. ב"גלטון" הוסיפו בתחילת התקליט שני שירים מסינגל של ר' שלמה שהופיע כשלוש שנים מאוחר יותר, "אֵין כֵּאלקינוּ" ו"עוד אבינו חי".

 ישראל בטח בהשם (באדיבות ערוץ היוטיוב של קרליבך)

כאשר הופץ התקליט ללא רשותו, התבדח ר' שלמה ואמר, "סימן שהגעתי לגדולות, כי רק להקות חשובות ומפורסמות כמו 'הביטלס' ו'הגרייטפול דד', זוכים שיגנבו את ההופעות שלהם וימכרו אותן ללא רשות". התקליט כלל שנים-עשר קטעי תפילה ושני שירי-עם, אחד באנגלית Kumbaya והשני ביידיש "גוואלד ברידער". 

שלמה קרליבך מתארח

בדרך כלל שר קרליבך את שיריו הוא, שני אלבומים חריגים במיוחד הם האלבום 'בנה ביתך' אשר הופיע בשנת 1967 ולא כלל שירים מקוריים של ר' שלמה, אלא של ר' אליהו הרטמן, אחיו של ר' יחזקאל הרטמן, הרב אשר קירב את ר' שלמה בראשית דרכו ופתח בפניו את בית הכנסת בקהילתו וסייע לו להוציא את האלבום הראשון. ר' אליהו הרטמן שימש כסגנו של אחיו בבית הכנסת בסנט לואיס בשנים 1960 עד 1963 וכך הכיר את ר' שלמה.

ר' אליהו הרטמן הזמין את שלמה יחד עם החזן שלום כ"ץ כדי לבצע עשרה מלחניו המקוריים. הפסנתרן היה סת גריינר והמעבד המוזיקאלי היה רלף לנג אשר גם ניצח על התזמורת. ברשת השתמרה הקלטה גרועה במיוחד מתוך האלבום הזה שלא יצא שוב בעידן הדגיטלי.

ר' שלמה שר באותו אלבום חמישה שירים בתקליט פותח ר' שלמה בשיר העממי ביידיש "זאל שוין זיין דה גאולה". חמישה נוספים שר כאמור, החזן שלום כ"ץ, שהיה חזן ידוע באירופה, ניצל בשואה לאחריה הגיע לארה"ב וזכה להצלחה. 

אלבום חריג נוסף בו קרליבך שר שירים של אחרים, הוא האלבום "תנחומים" שיצא לאור בשנת 1975. תנחום פורטנוי, בן דודו של ר' שלמה הלחין עשרה שירים חדשים והזמין את ר' שלמה כזמר אורח להקלטה בסטודיו של מיקי ליין במנהטן. ואולם, ר' שלמה הגיע כדרכו באיחור רב לסטודיו של ליין, ועל כן, ביקש תנחום מאלוין (אברהם) ווינהאוס למלא את מקומו. כך שר ווינהאוס את ששת השירים הראשונים ובראשם "עֵץ חַיִּים" זהו שירו המפורסם ביותר של פורטנוי ועד היום בתי כנסת רבים ברחבי העולם אימצו אותו בעת החזרת ספר התורה לארון הקודש. כאשר לבסוף הגיע ר' שלמה לאולפן הוא שר שְׁמַע קוֹלֵנוּ (מהתפילה) ויִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

היום בערב (רביעי), יחול יום השנה ה-25 לפטירתו של ר' שלמה, ומידי שנה גדל מספר ההופעות והזיצים שנערכים לזכרו בכל רחבי הארץ והעולם. מאות אירועים שונים בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם ששרים את שיריו הבלתי נשכחים ואת סיפוריו המרגשים שאין ספק שאהבת ישראל ואהבת התורה ובורא עולם ניכרים בכל צליל שעולה מהם ומחממים את ליבם של השומעים.

כשהייתי נער בישיבה קטנה שנים ספורות לאחר פטירתו של הרבי המרקד, שיריו של קרליבך נחשבו ל"מוקצה מחמת מיאוס" בשל דמותו המורכבת ומעשיו שלא תמיד תאמו את הלך הרוח החרדי. אך לאחר פטירתו, עת נותרו רק שיריו מלאי הרגש בפני עצמם. אי אפשר לדמיין את תפילות השבת שלנו ובמיוחד את קבלת השבת או סעודה שלישית בלעדי שיריו.

אין ספק כי קרליבך הפך במיוחד לאחר פטירתו, למלחין המשפיע ביותר על המוזיקה היהודית אי פעם, דבר שמתחזק יותר ויותר כל שנה ועם כל שיר נוסף שהופך לנכס צאן ברזל חודר לבבות ורגש. יהי זכרו ברוך.

 

תודה לד"ר נתן אופיר על המידע הרב ששאבתי מספרו על ר' שלמה ויצירתו.

העלייה המסורתית לקברו של ר' שלמה בהר המנוחות בירושלים תהיה ביום חמישי בשעה שתיים אחה"צ.