אאא

אחרי 12 אלבומים, היוצר המוזיקלי המוערך, אהרן רזאל, שוב מפתיע והפעם הוא חובק ספר חדש, בו מכנס את כל הסיפורים הקטנים והגדולים שסביב השירים שכתב, המקומות שביקר וחי בהם, מעגלי החיים, ענייני דיומא והיסטוריה מוזיקלית ומשפחתית.

החיים כניגון הוא מעין ספר מסע אישי. שזורים בו שירים עם תובנות וסיפורים קצרים לצד רעיונות ברוח החסידות, שנכתבו בתחנות חיים שונות, עברו דרך הדף או הפסנתר, ופונים אל מיתרי לבו של הקורא. לראשונה, מגלה היוצר את את מאחורי הקלעים של שירים ידועים, להיטים שכבר הפכו להמנונים.

בשפה רהוטה וכמעט מתנגנת, נוטל אהרן את הקורא בין תווי ושבילי חייו, החל מהנסיעה המהוססת לצפת לפני יותר מעשרים שנה, שם אולי החל הכול - ועד לבית המדרש שם הוא מבלה את עתותיו כשאינו על במה או באולפן. בספר זה מתערבבות דמויות, זיכרונות, תובנות, שהם מעין מתנות רוחניות שהוא אסף בדרכו. מהם ביער עין זיתים בשעות שלפני השקיעה, ומהם כשהוא רכון על הסטנדר.

"כבר באוטובוס ההוא לצפת נולדה לי מנגינה למילים "צא מן התיבה" מפרשת נח. הבחור במושב לידי באוטובוס שאל אותי מה אני מזמזם. שרתי לו את הניגון והוא הצטרף. אחר כך המושב שלפנינו החל לשיר, ומשם והלאה כמעט כל הנוסעים החלו מפזמים איתי. שאלו אותי: למה בחרת בפסוק הזה? למה התכוונת? מאיזו תיבה יוצאים? עניתי מה שעניתי, אבל שמחתי בלבי. הרי זו הייתה כוונתי: שישאלו. מוזיקה אינה אמורה לתת תשובות. מוזיקה רוצה לעורר את ליבך, לחפש, להתפעל. אתה שר ניגון כמה פעמים. אם הוא אמיתי, הוא יתחיל לשיר אותך".

רזאל כותב כבר שנים. תחילה שירים ובהמשך גם טורים בעלון השבת המשובח "קרוב אליך". לספר החדש אין "הסכמות" במובן המסורתי והמוכר, אבל אם היו, וודאי היו חתומים עליהם רבי שלמה'לה קרליבך, המלחין אנדרה היידו שהיה מורו ורבו של אהרן, סבתו של אהרן מימי מלחמת העולם, חבריו בכולל, עמיתיו באולפן, ומאות אלפי המאזינים שעוקבים אחרי היצירה של אהרון כבר שלושה עשורים.