אאא

עולם החזנות והפיוט המזרחי עובר בשנים האחרונות תמורות פנימיות, כאשר העיקרית שבהן היא תופעת הקורסים ומרכזי לימוד המוסיקה שצצים חדשים לבקרים.

מאז ומעולם היו מקומות לימוד לחזנות ופיוטים, בית הספר "רננות" של עזרא ברנע, שיעורים של רפי ברזני בכל רחבי הארץ, קורסי לימוד של החזן ר' אליהו אוזן, חלקם הצליחו יותר וחלקם פחות, כאשר רובם ככולם שילבו בין תאוריה בסיסית, וחונכות ביצועית ממשית, בטקסטים של התפילה, שירת הפיוטים, ושירת הבקשות.

בשנים האחרונות החלו מגמות חדשות בתוככי הציבור הדתי ומחוצה לו, שחיברו בין עולם המושגים המוזיקלי המערבי והדביקו אותו על חומרי הגלם של המוסיקה הערבית, החזנות והפיוטים.

כך נוצרו שתי אסכולות, האסכולה המסורתית שרואה בלימוד הלכה למעשה, ובהבנת התיאוריה תוך כדי ביצוע ושימוש, ושיטת לימוד המבוססת בעיקר על עשייה וניסיון בשטח, אל מול האסכולה השנייה המאמינה בשיטת לימוד מדעית ומעמיקה שמתבססת בעיקר על ידע תיאורטי ופחות על התנסות מעשית.

בפועל, גדולי וטובי החזנים והפייטנים כיום הם בוגרי האסכולה הראשונה, והשטח הוא הרזומה הלימודי שלהם. בוגרי האסכולה השנייה עוסקים יותר במחקר ועיסוק בנושאים הטכניים וההיסטוריה של הפיוט.

 נהרי באולפן 'כיכר השבת'

הבולט מבין מובילי האסכולה הראשונה הוא החזן יחיאל נהרי הנחשב כיום לחזן הפופולרי ביותר בארץ ובעולם בסגנון המצרי ירושלמי וחלבי.

בימים אלו הוא נמצא במשא ומתן על פתיחת מרכז לימוד סביב "המקאם" בית ספר לחזנות ופיוט, ובו לראשונה בישראל יגובש מסלול הכשרה מעשי לחזנים ופייטנים מהמסד עד הטפחות, משתף בתחושותיו ואומר "אנשים חסרי אינטליגנציה ועטורי שפה קרה ויבשה, ניסו לפרש את ה"לְהִיבָּא" שלי כרוח מלחמה, ואת האקסטרים שהבאתי לבמה כ"נסיון להשתלט", ואת חוסר שנתנו לבלבולי השכל האלו זמן במה, אבל בשטח, הקהל, הצרכנים, שמבקשים ארוכה עוצמתית לרגשותיהם, ומישהו שירים אותם, אלו שרוצים מתאבד שיעי מוסיקלי מולם ולא עבדאי שבא ללמד אותם, אחד שבא לשמח ולא לקבל הערכה והנהוני "פששייי איזה מומחה"...

בשדה הזה, הקשקושים האלו לא חלחלו, וככל שניסו יותר לשבש את התדמית שלי, כך יומן האירועים שלי התפוצץ יותר ויותר, בהתחלה התווכחתי איתם, בסוף הבנתי שהם בעצמם יחסלו בהתנהגותם את קו החשיבה שלהם, ויישארו לבד בסלון עם עוד וכינור פסנתר וכלבה, ועוד כמה ספרי חסידות וקבלה..."