אאא

מה לא נאמר ומה לא נכתב בשבועות האחרונים, מאות מאמרים והנחיות, לצד התגייסות אנשי מקצוע בתחום הנפש והגוף, מנסים כולם לסייע בהבאת מנוחת הנפש ביחס האפשר, ארגוני החסד נצפים בשיא תפארתם, מעשי חסד חובק עולם, החל מסיוע בדברים פשוטים ועד ציוד רפואי וארוחות חמות לבעלי סיכון גבוה ולכאלו שבבידוד מתוקף הנגיף, בכל עיר ועיר מקום אשר דבר הקורונה מגיע יחד לזה מתלווים מעשי חסד שעוד ידובר בהם רבות מעשים שמקרבים את הגאולה שכה קרובה.

הדילמות הרוחניות בימים אלו לא קלות, מצד אחד חובת השמיעה להוראות הרופאים שמורים לא לצאת מהבתים ולשמור על כללי הגנה לחומרה, לצד רצון להתכונן לחג הפסח כדבעי ברוחניות ובגשמיות, מחשבה רודפת מחשבה, מה ואיך ומתי, אך היהודי הבוטח בה' יודע שחסד יסובבנו, ומחובת ההשתדלות היא למזער עד לשלול יציאות חוץ לבית.

צעירים ומבוגרים יחדיו נמצאים באי ודאות, מנסים לאחוז בכל פיסת רמז / גימטריה / ראשי תיבות / דילוגי אותיות ומילים/ אוצרות טמונים אשר לא שזפתם עין רואים אור לראשונה וחלקם גם לאחרונה עם גילויים מסעירים, פרק העצם שבאגודל עובד שעות רבות יותר מאי פעם בהעתבק של חלום מקובל מארץ גלות שצפה את בוא הקורונה יחד עם עלייתו של גנץ לשלטון בשלהי חודש אדר ניסן שבשנה זו, אנשים קוראים ספרים ישר והפוך מזוויות שונות ומהונדסות עם כד מים קדושים על הראש כסגולה בדוקה מימי אמצינוס השישי ומסכימים להישבע שזוהי סגולה בדוקה מפי הרב בריח.

ובתוך הבית.... הבית מאוכלס בדיריו ללא יציאות, אין טיולים, אין אטרקציות, ואפילו אין חנויות פשוטות ומרכזי קניות, וגם מה שקיים זה תחת סגר והוראות ומגבלות, אשר על כן מטבע הדברים תושבי הבית מתחילים אט אט לשקוע בהווי לחוץ ולוחץ שלולא שימת לב החמצן יתחלף לחמצון, שיגרור בעקבותיו תבערה ותבערות, ומי יכבה אותם כשהבית סגור ומכבי האש בעצמם מרגיעים את עצמם?

מספרים על הגה"צ רבי זיידל אפשטיין זצ"ל משגיח ישיבת תורה אור, שכאשר היו נגשים אליו תלמידים להיפרד קודם היציאה לבין הזמנים הביתה, הוא היה מברכם ומורה להם להיות גאוותנים!! והדבר היה לפלא, הרי רבי זיידל זצ"ל היה סמל של ענווה, ואיזו ברכה הוא מצא לברך את תלמידיו? אלא הוסיף הצדיק והסביר: כאשר תצא בחוץ היצר הרע יפתה אותך לכל מיני ניסיונות, לשון הרע, כיבוד הורים, ועוד, ופה המקום שלך להיות בעל גאווה, תגיד ליצר: תשמע אני בן תורה אותי לא תצליח להפיל!

בימים אלו כל פיקח מחויב להיות בעל גאווה, זה הזמן לשדר כלפי חוץ את המעלות הטובות שבך, כל החיים אתה משקיע ועובד על לב טוב, על עבודת המידות, זה הזמן להשתמש במידות הטמונות בשכל ובלב של כל איש, להוציא מהכוח אל הפועל את היכולות שלו להשפיע טוב על הסביבה ועל עצמו, על היכולות שלו לשלוט על דחפים במחיר של שלום ורוגע, אין פתרון אחר מלבד הפעלת השפיות הבסיסית של כל אדם וככל שהוא בעל מדות טובות יותר וירא שמים זה הזמן שהוא יאכל את פירות ההשקעה שלו של כל חיו.

זה הזמן והמקום לבטל את האגו, להקריב אותו על מזבח השפיות הסביבתית, להניח את הדחפים השליליים לדומם את המניע האגואיסטי ולהפעיל את מערכת הבקרה והשליטה הטובה וההגיונית ללא חשש גאווה וזהו הניסיון הקשה ביותר בתקופה זו: להיות נורמליים!  שאם לא כן חוסר השפיות יכול להוביל לטירוף מערכות, כפסקי הלכה הזויים המתירים שימוש בתוכנות צילום לצורך השלמת ההרמוניה המשפחתית של ליל הסדר שמלבד חוסר האמונה שנזכה עוד השנה לאכול מהזבחים בבית המקדש זה זלזול חמור בכל כללי ההלכה שאת סופו מי ישורנו, אם לזה הגענו בתחילת הדרך חובה על כל מי שחש מבוגר ובר דעת להפעיל את סמכויותיו ולהקרין על סביבתו רוגע ושלטון כפי שראינו אצל גדולי ישראל גם ברגעים קשים שנזהרו שבעתיים בכל אמירה ופסק.  

והמתחולל בחוץ הוא משל לעלול חלילה להתרחש בתוככי הבית, כי ללא הקרבת האגו האישי, וללא ביטול הנוחיות האישית מול צורכי האחרים על מזבח שלום ורוגע  הבית עוד ימצא מי מתושבי הבית פסק המתיר לו את האסור, עוד יתפללו דיירי הבית תפילות מוזרות וישתו משקים שונים להשכיח את טעם האווירה השלילית, ואז הקורונה תהיה הצרה הקטנה, אולי מהבידוד נצא בס"ד אבל מהבדידות הנפשית והנכות הרגשית שתיווצר לא בטוח! והחכם עיניו בראשו! גאווה!

בשבת זו בה נתחיל לקרוא בתורה את ספר הקורבנות, נתפלל לבורא עולם שלא ייקח מאתנו עוד קורבנות בגוף ונפש, שיגיד למשחית הרף ידיך מהם ותעצור המגפה! ובזכות הקרבת האגו האישי על מזבח חינוך הילדים ושלום הבית נזכה בקרוב לעלות ולראות בבית הבחירה עוד בשנה זו.

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי חספין