אאא

בפרק הקודם צעקנו אל ה' – ויצאנו ממצרים. ועכשיו? אנו אבודים, מה יהיה? עם ישראל עומדים לפני ים סוף, רק לדמיין את המעמד - פחד פחדים!

המאמרים הקודמים בסדרה

הים לפניהם, מצרים מאחריהם, חיות טורפות - מה עושים? בני ישראל התחלקו לארבע קבוצות.

קבוצה אחת אמרה: ניפול לים – התאבדות קולקטיבית.
קבוצה שנייה: נחזור למצרים – סבלנו שם? נמשיך לסבול.
קבוצה שלישית: נלחם במצרים. קבוצה רביעית: נתפלל לה'.

הקב"ה אומר למשה, קבוצה ראשונה: רצו 'להתאבד' בים? תגיד להם: "התייצבו וראו את ישועת ה'". קבוצה שניה: רצו לחזור למצרים? תגיד להם: "כאשר ראיתם מצרים עד הנה, לא תמשיכו לראותם עוד עד עולם" אין לחזור לשם – היה, ואין עוד מצרים!

קבוצה שלישית שאמרה: נלחם במצרים, תגיד להם: "ה' ילחם לכם". קבוצה רביעית שאמרה: עדיף להתפלל לה', תגיד להם: "ואתם תחרישון".

הגאולה יכולה לפגוש אותנו כשאנו במצב של הסתרה או הסתרה בתוך הסתרה, כמו שהיה עם בני ישראל על שפת הים.

צעקתם? תתחילו לנסוע - כוח האמונה

אומר הקב"ה למשה: "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל, ויסעו" אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, קבעתי יעד - להר סיני.

מדוע? כדאי לתת לכם את התורה, ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" למה אתם צועקים, תתקדמו - יש מטרה.

אני הבאתי אתכם לכאן כדי: לטבוע? לחזור חזרה? להלחם מלחמה אבודה? יש לכם משימה, תמשיכו הלאה - בלי חשבונות!

לא משנה מה המציאות שאתם רואים – אין שום מציאות בעולם בלתי, אני מולך על הטבע ועל כל הבריאה, אין דבר שאין ביכולתי לשנות, אומר ר' חיים וולוזין: "ואצלו יתברך, הכל שווה כל רגע! אם לפעול סידור כוחות הטבע שקבע, או היפוך סידור כוחות הטבע" – הקב"ה אומר לנו - שמעתם? קלטתם? תמשיכו!

הוצאתי אתכם ממצרים, ועכשיו – "התייצבו וראו את ישועת ה'..." תהיו לי לעבדים, מי שלא עבד - לא יכול להיות בן חורין!

אל תהיה עבד ל"עצביהם כסף וזהב" אל תבזבז את חייך על אלילי קריירה, כסף זהב ומטוסים... הכל טוב ומותר, אבל,

דבר ראשון תזכור "אני ה' אלוקיכם"... נעשה ונשמע!

הסוד של נחשון בין עמינדב – לשתוק ולנסוע

לפעמים המילים לא יוצאות 'וידום'. אנו רוצים להתפלל – אך תקוע לנו – חסום. אנו מרגישים – מרוקנים ויבשים. אמת שחיו אותה אבותינו בכל הדורות, האם יש פתרון?

נחשון בין עמינדב פיצח את הקוד: 'כיצד מנצחים את מידת הדין'? שתיקה! הוא האמין שיראה את ישועת ה' מתוך ה'אין'.
הוא קם ועשה מעשה - הוא סלל את הדרך לדורות.

"ויסעו" – הוא קפץ למים! הוא קרע את הקטרוג וניצח את מידת הדין. הוא קפץ מתוך ה"אין שום סיכוי" בדרך הטבע. הוא לא עשה חשבונות - אם יינצל או לא - הוא קפץ.

לא מסופר שהוא מתפלל – הוא דווקא עושה מעשה – וקופץ – סוד הגאולה, אז והיום!

'בעתיקא תליא מילתא'

יש בשמים הנהגה עליונה ממקור הרחמים העליונים, שנקראת: 'בעתיקא תליא מילתא' – הנהגת 'אריך אנפין' הנהגה שאומרת שתקוותינו תלויה - אך רק ברצון ה' (עפ"י הזוה"ר הקדוש).

הנהגה שזוכים בה, דווקא במצב הכי הכי אבוד, אין שכל אין פתרון, הכל - 'אין' ממש!

מצב של 'מוחין דקטנות' אין לאדם שום יכולת לעורר רחמים על עצמו. מה עושה הקב"ה? הוא בכבודו ובעצמו מעורר עלינו רחמים העליונים!

'בעתיקא תליא מילתא' - רחמים מעבר להנהגה טבעית - הנהגה ניסית! להנהגה ניסית אין קשר לחובות וזכויות, או למצב רוחני, הנהגה זאת מתעוררת דווקא כאשר אנו לא ראויים, ולא יכולים לפעול ולעורר רחמים על עצמנו.

אור ניסי ה' מאיר עלינו - מעל הטבע גבול ומידה.

תצעקו תאמינו - ותסעו

אומר הבעל שם טוב הקדוש, כאשר מצרים נוסעים אחריהם "ויצעקו" ה' אומר למשה: "דבר אל בני ישראל ויסעו".

תתקדמו, על סמך מה? האמונה! האמונה היא שנותנת לאדם חיות וחיים, הם האמינו בה' ובטחו בו ו"הבוטח בה' חסד יסובבנו".

ואם לא, מידת הדין שולטת באדם ח"ו, והוא מדבק עצמו בדינים.

המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו "בכל מקום שאדם חושב, שם הוא מתדבק", והעיקר 'יטמין את עצמו כולו לה' יתעלה', היהודי לא צריך לנהל משא ומתן עם השכל וההגיון, או עם מה שרואות עיניו, יהודי הוא מעבר לכל הגיון טבע וסיבה.

וזה מה שעשה נחשון בן עמינדב, 'הטמין את עצמו כולו לה'' – וחשב אמונה ובטחון.

אם היינו שם, האם היינו נחשונים?

הקב"ה מבטיח – הקב"ה מקיים, הם ראו ניסים ונפלאות, גם אנחנו נראה, נאמין ונבטח בה' ונראה ניסים מעל הטבע, מה אנו מתבקשים לעשות?

הקב"ה רוצה ומצפה מאיתנו רק מה שאנו יכולים, אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, מעבר לכוחותינו – הוא לא מצפה!

הקפיצה לים מביעה את האמונה שיוקדת בכל אחד מאיתנו, מעבר להבנה השכלית, והיא נמצאת אצלנו ב'גן היהודי', אילו קרע לנו את הים – דיינו!

והוא יקרע – בימים ההם בזמן הזה.

האמונה היא – ה'שכל' מעל ה'שכל'

האמונה היא 'השכל מעל השכל' מעבר להגיון, מי שעושה מה שהקב"ה מצפה ממנו, הקב"ה נושא אותו - על כפיו! לא משנה, מה יגידו, מה ידברו, הגיוני או לא, כל קושי יסתדר, וכל מחסור יושלם.

נחשון בן עמינדב האמין באהבה העמוקה של הקב"ה לבניו "אהבתי אתכם אמר ה'", ולכן, הוא קפץ למים עמוקים והקב"ה בקע לו את הים - ויבקע לנו את הים.

השיר של ישי ריבו לא נגמר בפרק הקודם "הלב שלי נקרע לשניים, מה אני אמור לעשות עכשו כשהים מולי? כשליבי - כמו סופה מן הים הולם, כמו תופה של מרים פועם - ואין תרופה בעולם ללב.

הלב שלי מרים ידים, והשמים הם לי חומה "ויצעקו"... ואיך אעבור בתוך הים ביבשה?

רק אתה יכול להפוך מספדי למחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל, ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי, משכך כל כאב שבי – ורק האמונה בך - תרפא אותי.

הקב"ה יקרע לנו את הים, ואז נשיר "לעושה נפלאות גדולות לבדו – כי לעולם חסדו", בפרק הבא על 'ליל הסדר' נלמד אך הקב"ה עושה 'סדר' בעזרת ה'...