בדור של אזעקות ומקלטים – הפחד כבר לא רק תחושה
הפחדים של ימינו לא מתחילים בראש – אלא בגוף: התכווצות, דופק, לחץ. אבל בזמני מלחמה, כשאזעקות נשמעות ועם שלם נכנס למקלטים – הפחד הופך למציאות יומיומית. לא מדובר רק במצב רגשי, אלא בחוויה קיומית. במסורת ישראל, חרדה נתפסת כסימן פנימי – קריאת נשמה לשמירה, לביטחון, לאור.
בכתבה שפורסמה לראשונה במסגרת תוכנית "דבר ראשון", חושף יוסי עבדו – גרפולוג ומטפל רגשי בכיר, יועץ בקבלה ומומחה לסגולות – סגולות עתיקות מהמסורת היהודית, המבוססות על מקורות ברורים, המציעות דרך מאוזנת ונגישה להתמודדות עם חרדה ולחיזוק תחושת השמירה והביטחון.
צפו בקטע בהיר ומיוחד מתוך התוכנית >>
רבי עקיבא ערב: שלושת הפסוקים שמבטיחים הגנה מלאה
"ואני ערב בדבר – כל האומר שלושה פסוקים אלו מובטח לו שאינו ניזוק." (רבי עקיבא)
סגולה מופלאה שמובאת בשמו של רבי עקיבא היא אמירת שלושה פסוקים מן התהילים, שכל אחד מהם שייך לפי המסורת לאחד מן האבות הקדושים – אברהם, יצחק ויעקב. כל פסוק מייצג מימד אחר של שמירה רוחנית.
הפסוקים הם:
"ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה" (תהילים מ"ו)
"ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך" (תהילים פ"ד, י"ג)
"ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהילים כ', י')
עליהם נאמר:
"בכל עת שיש דאגה או חשש כלשהו – יאמר שלושת פסוקים אלו."
לדברי רבי עקיבא, מי שיאמר את שלושת הפסוקים הללו – מובטח לו שלא יינזק.
החיד"א (ב"ספר קשר גודל") מצטט סגולה זו וכותב:
"כשיאמר אותם יינצל מכל צרה."
גם בתלמוד הירושלמי (ברכות ט') מביא רבי יוחנן כי על הפסוק הראשון:
"לעולם אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך."
ובשער הכוונות מבית מדרשו של האר"י ז"ל, מובא לאומרו במיוחד קודם תפילת ערבית – זמן רגיש לשמירה.
ביאור הפסוקים: כך מחזקים את הנפש מתוך האמונה
פסוק ראשון: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה"
המסר: ה' תמיד איתנו. הוא המשענת וההגנה שלנו, גם כשאנחנו מרגישים חשופים וחלשים.
הפסוק הזה מדבר על תחושת החוזק הפנימי – לא כזה שבא משרירים או שליטה, אלא מעצם הידיעה שה' שומר עלינו.
"כשאדם יודע שכל מה שעובר עליו נעשה בהשגחה פרטית", מסביר עבדו, "הוא נרגע. הוא חוזר להיות מחובר."
פסוק שני: "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"
המסר: אשרי אדם שלא רק מאמין – אלא ממש סומך על הקב"ה.
ההבדל בין אמונה לביטחון הוא עצום. אמונה היא הכרה שכל מה שקורה – מה'. אבל ביטחון הוא ידיעה פנימית שה' רוצה בטובתי ויעשה טוב, ממשי, גלוי.
"זה כמו ביטוח אמוני", אומר עבדו, "כשאתה בוטח בה', הוא מחזיר לך במידת הביטחון – ומושך אליך שפע."
פסוק שלישי: "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"
המסר: כשקוראים לה' – הוא עונה באותו יום.
לפי הקבלה, הפסוק הזה מקושר לצירוף י–ב–ק: ייחוד, ברכה, קדושה – שלוש מדרגות רוחניות גבוהות.
הפסוק מדבר על שפע מיידי ללא עיכוב, כאשר אדם מתפלל באמת. לא נבדקת זכותו או דינו – אלא באור של חסד עליון, הוא נענה.
יש לומר את שלושת הפסוקים הללו שלוש פעמים.
החזרה – מלשון "חיזוק" – עושה את הסגולה לקבועה בנפש, ומביאה את תדר השמירה לרובד עמוק בתודעה.
"והוא רחום": סגולה עתיקה לביטול דינים ושלושה כוחות ההרס
"והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו" – פסוק שמופיע בסליחות, בתפילות ובתחנונים רבים.
לדברי חכמים, הוא פועל נגד שלושה משחיתים:
משחית
אף
חימה
לכן, אמירתו שלוש פעמים נחשבת לסגולה לביטול גזרות ולשמירה מפחדים.
הפסוק הזה נאמר לפני השינה, בשעת צרה, ובעת מצוקה נפשית. לפי תורת הסוד, הוא פועל באופן שמנטרל כוחות שליליים ומרגיע את הנפש.
סגולה מהבן איש חי: "לישועתך קיוויתי ה'" – שלושים פעם
בפרשת "ויחי" כותב הבן איש חי (רבי יוסף חיים מבגדד), סגולה נפלאה:
"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" – לומר 30 פעמים ברציפות.
הפסוק מופיע בברכת יעקב לבנו דן (בראשית מ"ט), ומבטא את הציפייה לישועה – אפילו כשהמציאות נראית עגומה.
למה דווקא שלושים?
כי שלוש היא חזקה – ועשר היא שלמות. שלוש כפול עשר = שלושים, שהוא מִניין המעיד על קביעות וחוזק רוחני.
הסגולה נאמרת לפני ניתוחים, מבחנים, אירועים מלחיצים, או סתם כשאדם חש מצוקה פנימית.
ביבליוגרפיה: בן איש חי, פרשת ויחי, שער הכוונות, תפילת ערבית, בשם האר"י
תלמוד ירושלמי, ברכות, החיד"א, ספרי מקובלים: ר' יצחק כדורי, ר' יעקב משה הלל
0 תגובות