במשך שנים, המילה "דיאטה" הייתה כמעט נרדפת למילה "חסה". כל מי שרצה להשיל כמה קילוגרמים ממשקלו ידע שהדרך עוברת דרך קערת ירקות גדולה ווויתור על כל הנאות החיים. אבל אז הגיעה רוני פישמן, תזונאית קלינית וספורט, ובמשפט אחד בתוכנית "תהיה בריא" עם משה מנס, הצליחה להרעיד את אמות הסיפים של המקרר הדיאטטי: "סלט זה לא אוכל".
מלכודת הקיזוזים: למה הסלט משאיר אתכם רעבים?
"סלט הוא 'סייד דיש' (מנה צדדית), בדיוק כמו שצ'יפס הוא לא ארוחה", מסבירה פישמן. לדבריה, הבעיה המרכזית מתחילה בניסיון הבלתי פוסק של אנשים "לקזז".
"אדם מנסה לחסוך קלוריות, אז הוא אוכל סלט בצהריים. הוא מרגיש שבע לחצי שעה בגלל הנפח, אבל אז הגוף שלו מתחיל לחפש אנרגיה זמינה. פתאום הוא רואה פטי-בר, ועוד חתיכה ממשהו, ועוד נשנוש. בסוף היום, הוא הופך להיות רעב באמת, כי הגוף שלו לא קיבל את אבות המזון הבסיסיים: חלבון ופחמימה".
פישמן מסבירה שיש שתי דרכים לשבוע:
- שובע מכני: רצפטורים (קולטנים) בקיבה שמרגישים שהיא נמתחת כמו בלון. סלט עושה את זה מצוין, אבל זה שובע זמני בלבד.שובע הורמונלי: הורמונים המופרשים בדם כאשר הגוף מזהה רכיבי תזונה אמיתיים כמו חלבון ושומן. בלי אלו, המוח ימשיך לשדר "אני רעב", גם אם הבטן מלאה ב-20 סוגי ירקות.
האמת הכואבת על הסלט במסעדה
אחת הנקודות המפתיעות בריאיון הייתה ההשוואה בין הסלט ה"תמים" לבין המבורגר עסיסי. מנס מעיר כי רבים מזמינים סלט במסעדה ומרגישים "צדיקים", בעוד שבפועל הם צורכים פצצת קלוריות.
"סלט במסעדה יכול להגיע בקלות ל-900 קלוריות", מזהירה פישמן. "האנטיפסטי שאתם אוכלים? במסעדות אלו לעיתים קרובות ירקות ששחו בשמן עמוק לפני שנכנסו לתנור. תוסיפו לזה פקאן מסוכר, גרעיני חמנייה ודלעת, קצת חלומי מטוגנת ורוטב עשיר - וקיבלתם מנה משמינה יותר מהמבורגר. ההבדל הוא שההמבורגר ייתן לכם חלבון ותחושת סיפוק, בעוד הסלט ישאיר אתכם עם תחושת החמצה שתשלחו עליה בנשנושים מאוחר יותר".
חוק פארטו (80/20) בתזונה: איפה אתם משקיעים את המאמץ?
רוני פישמן מציעה לאמץ את "חוק פארטו" - הכלל שקובע ש-20% מהפעולות שלנו מביאות 80% מהתוצאות. לדבריה, רוב האנשים עושים בדיוק את ההיפך.
"אנשים משקיעים 80% מהאנרגיה שלהם בדברים שלא באמת משנים: קונים תוספי תזונה במאות שקלים, מחפשים 'אבקות קסם' לשריפת שומן, או אופים 'עוגות בריאות' מסובכות. אבל הם לא עושים את ה-20% שבאמת קובעים: לאכול ארוחות מסודרות, לישון טוב, ולהתאמן בצורה עקבית".
מלכודת ה"עוגה הבריאה": פישמן יוצאת נגד תופעת המאפים ה"בריאים". "אנשים מכינים עוגה בלי סוכר לבן, רק עם מייפל, דבש וקמח שקדים. בגלל שהיא נתפסת כ'בריאה', הם אוכלים את כל התבנית ביום אחד. הם לא מבינים שמייפל ודבש הם סוכר לכל דבר, ושקמח שקדים עתיר קלוריות הרבה יותר מקמח רגיל".
"לפעמים", היא מפתיעה, "עדיף לאכול קוביית שוקולד אמיתית שאתם אוהבים, לסגור את הצורך המתוק, ולמנוע בולמוס מיותר".
המגזר החרדי והפחד מהמשקולות
בשיחה עלו גם המיתוסים המלווים את המתאמנים והמתאמנות במגזר החרדי. אחד החששות הגדולים של נשים הוא מפני אימוני כוח. "הן מפחדות שהן יתנפחו ויהיו 'בודי-בילדריות'", אומר מנס.
פישמן ממהרת לנפץ את המיתוס: "זה פשוט לא עובד ככה. אימון כוח הוא קריטי לבריאות העצם, לחילוף החומרים ולמראה חיוני. את לא תתנפחי, את פשוט תהיי חזקה יותר. אי אפשר לאכול רק חלבון או רק פסטה; הגוף צריך שילוב של פחמימה, חלבון ושומן כדי לבנות מסת שריר תקינה ולתפקד בצורה אופטימלית".
חוסן תזונתי בזמן מלחמה: איך לא נשברים?
אחד החלקים המרגשים בריאיון עסק ביכולת להתמיד בתהליך בתקופות של משבר - כמו המלחמה הנוכחית. פישמן מחלקת את האנשים לאלו שמצליחים ולאלו שנכשלים, וההבדל הוא לא "כוח רצון".
"האנשים שמצליחים הם אלו שמבינים שהדרך היא לא קו ישר", היא מסבירה. "כשיש מלחמה, כשלא ישנים בלילה, כשיש אכילה רגשית - הם לא שוברים את הכלים ואומרים 'הכל אבוד', הם יודעים לעשות 'חיתוך מצב'. אם כרגע אני לא יכול לרדת במשקל בגלל הלחץ, אני אשנה את המטרה ל'שמירה על הקיים'. הם מוכנים לעצור, לנשום, ולא להמשיך עם הראש בקיר".
פישמן מדגישה את חשיבות הארוחות לאורך היום: "יש נשים שחיות על קפה כל היום בגלל הלחץ, ומגיעות לערב גמורות. התשובה שלי אליהן היא: 'תאכלי'. הגוף שלך צריך אנרגיה כדי להתמודד עם הלחץ. אל תנסי להיות גיבורה ולהתקמצן על קלוריות בזמן שהנפש שלך דורשת יציבות".
גנטיקה היא לא תירוץ: סיפורם של שני האחים
לסיום הריאיון, פישמן משאירה נקודה למחשבה על שאלת הגנטיקה. "ברור שיש רכיב גנטי", היא אומרת, "אבל הוא לא גורל".
היא מספרת את המשל על שני אחים שגדלו במשפחת פשע קשה. הראשון הגיע לכלא בגיל 20. כששאלו אותו למה, ענה: "ראיתם מאיזו משפחה באתי? הייתה לי ברירה?". השני הפך למיליונר מצליח בגיל 20. כששאלו אותו איך עשה זאת, ענה: "ראיתם מאיזו משפחה באתי? הייתה לי ברירה?".
"בדיוק ככה זה בתזונה", מסכמת פישמן. "גם אם הגנטיקה שלך מאתגרת, הסביבה והבחירות שלך (האפיגנטיקה) הן אלו שיקבעו אם תהיה חולה או בריא. הגוף שלנו חכם מאוד, הוא יודע לעשות אדפטציות לכל מצב - השאלה היא רק איזה כיוון אתם בוחרים לקחת".
המסר של רוני פישמן לסיכום: אל תחפשו קיצורי דרך. תאכלו ארוחות מלאות (פחמימה + חלבון + שומן), אל תפחדו מקוביית שוקולד כשהנפש מבקשת, ותזכרו שסלט הוא חבר טוב - אבל הוא אף פעם לא המנה העיקרית.
0 תגובות