ל"ג שמח עם ישראל. היום בתוכנית דבר ראשון בהגשת משה מנס, ננוע בין קודש לחול, בין השמחה במירון לנתונים המטרידים שמגיעים משוק התעסוקה. נשמע על מסירות הנפש של האלפים בהר, ננסה להבין למה רשב"י "שרף" אנשים כשייצא מהמערה, ונשאל את איציק קרומבי למה בביתר עילית ובמודיעין עילית מחפשים עבודה יותר מברהט.
מתווה "חלם" במירון: "מסירות נפש מול יחסי ציבור"
מנס פתח בביקורת נוקבת על ניהול ההילולה השנה: "כמו בחלם, נזכרו ברגע האחרון שיש מירון. החליטו שלא להחליט, פעם זה מסוכן ופעם זה בטוח. הכל כדי לא לקחת אחריות כשבפועל מי שרצה והיה חשוב לו עלה במסירות נפש תוך כדי סיכון עצמי.
"אני מכיר אדם יקר, שהידיים שלו רעדו כשהוא הזמין אוהלים ואוכל במיליוני שקלים" סיפר מנס "למרות שהוא לא ידע עד הרגע האחרון אם בכלל יהיו אנשים, בפועל ההכנסת האורחים שלו מלאה באנשים, שגם הם כנראה לא היו סגורים על המתווה או שלא חושבים שכל ההפחדות והאיומים הם רק בגלל שמדובר בחרדים.
בזמן שהשרים התעסקו ביח"צ, אלפי אנשים הלכו 15 קילומטר ברגל ביערות ובשדות עם תינוקות על הכתפיים. מסירות נפש יהודית נטו מול מערכת שלא נראה שבכלל חיפשו פתרונות".
הלקח של רשב"י: "אמת היא פסיפס, לא צבע אחד"
כליטאי מוצהר, מנס מודה שהוא לא תמיד מתחבר ליום, אבל הוא מביא זווית רוחנית מרתקת שכתב הרב שנאור אשכנזי בשם הרבי: רשב"י היה זה שהפסיק את סיבת המגיפה. הוא הפסיק את הסיבה הנוראה בגללה החלה המגפה לכתחילה, ולכן זכותו האירה ביומו הגדול ונתנה תבונה ודעת בקרב אחרוני התלמידים לשנות הנהגתם
התנא רבי שמעון בר יוחאי היה המעבר בין דרך הלימוד הישנה לדרך הלימוד החדשה, שכן רשב"י עבר בעצמו תהליך מהפכני, בו למד לקבל ולכבד את הדעה והדרך השונה - גם כשהוא חולק עליו.
הגמרא מספרת שכאשר יצאו הוא ורבי אלעזר מהמערה בפעם הראשונה, לאחר 12 שנות ניתוק ולימוד רוחני טהור, הם לא יכלו להכיל את מציאותו של אדם פשוט החורש את שדהו. מתוך קנאות לאמת שלהם, הם "נתנו בו את עיניהם ושרפו אותו". יצאה בת קול ואמרה: "להחריב עולמי יצאתם?! שובו למערתכם".
הם שבו לשנת תיקון נוספת במערה, וכשיצאו ממנה בשנית, התחולל השינוי: את מי שרבי אלעזר שרף - רשב"י החיה!
כאן חידש רשב"י גישה מהפכנית: האמת אינה מורכבת משחור ולבן, אלא היא מגוונת וכוללת פנים רבות. שבט זבולון משלים את שבט יששכר ויששכר משלים את יהודה. כל אחד תורם את תרומתו ורק מגוון הדעות הכולל יוצר הרמוניה מושלמת".
הראיונות: מקומבינות במירון ועד לאיום ה-AI
- שמעון אלבז (נגן קלרינט ורקדן אקרובטיקה): תיאר בראיון את התחושה של "קריעת ים סוף" בחצר הציון. "נכנסתי בקומבינות וניסים. החצר דחוסה כמו תמיד, אבל בחוץ הכל ריק מאנשים ומלא בשוטרים. המשטרה הפעם לא נהגה באלימות פיזית, אלא בקשיחות 'מאופקת', בזמן שאנשים עושים מסע מטורף בשדות כדי להגיע לרשב"י".
- איציק קרומבי (מומחה תעסוקה): הציג נתונים מטלטלים על זינוק במספר דורשי העבודה בערים כמו ביתר עילית ומודיעין עילית. "המלחמה חשפה את המלכודת: עמותות החינוך החרדיות הוציאו עובדים לחל"ת כדי לחסוך, בעוד שהמגזר הכללי המשיך לעבוד. בנוסף, מי שלא מחזיק בהכשרה מקצועית רצינית – הוא הראשון להיות מפוטר, במיוחד כשהבינה המלאכותית (AI) מתחילה להחליף את 'כותבי הקוד' הפשוטים במנהלי מערכות".
0 תגובות