"רשב"י לא נפטר בל"ג בעומר, וטענה זו יסודה בטעות סופר. מה האמת? היה מנהג ללכת למירון ולעסוק בזוהר, והיו מדליקים אור גדול להאיר המקום שיוכלו ללמוד כל הלילה - כפי שרש"י ביבמות כותב (קכ"ב) - וקבעו את ל"ג בעומר ליום זה, לא בגלל יארצייט של רשב"י, אלא כי מזג האוויר נח לנסיעות, או כי אין אבילות ביום זה".
מי לדעתכם עומד מאחורי ציטוטים חריפים אלו?
בשבת האחרונה ביקרתי בבית המדרש "נפש החיים" במודיעין עילית. שם עיינתי בעלון שהוציאו תלמידיו של הגאון רבי חיים קלופט רב הקהילה, ובו תמצית דבריו החריפים על ל"ג בעומר ועל מנהגי מירון. הדברים שצוטטו לעיל הם מדבריו.
מי הוא הגר"ח קלופט?
נולד בכ"ד בשבט תש"ח בחיפה, לרבי יואל קלופט זצ"ל - דמות אגדית בפני עצמה. אביו למד בסלבודקא, בראדין, ובקלעצק שבע שנים צמוד למרן הגראמ"מ שך, ולאחר מכן במיר. המשגיח רבי שלמה וולבה העיד: "הרב קלופט היה מוחזק לרבים כבר סמכא עוד בישיבת מיר, ותפס שם מקום נכבד". לאותו אב נולד בנו רבי חיים וממנו ינק את כל עולמו.
רבי חיים קלופט למד בפוניבז', נשא את בתו של רבי שאול ברזם חתן מרן הסטייפלר, ובשנות השמונים פתח ישיבה בבני ברק בהכוונת הסטייפלר עצמו. לאחר פטירתו בי"ז בתמוז תשמ"ה קרא לה "קהילות יעקב" על שם ספריו. בתשנ"ד סייע לו הרב שך לפתוח ישיבה גדולה בחזון יחזקאל. עם השנים מסר את הנהגת הישיבה לבנו רבי שאול, והוא עצמו הקים קהילה ייחודית במודיעין עילית בשם "נפש החיים" - על שם ספרו של אבי תנועת הישיבות מרן רבי חיים מוולוז'ין.
עולמו הרוחני בנוי בשכבות מסודרות: הגר"א מעל הכל, המהר"ל והרמח"ל, החזון איש והסטייפלר, הרב שך כמורו בדרכי הלימוד - ואביו בכל מקום. תשע שנים מסר ועד מיוחד בספר 'נפש החיים' עד שסיימו את הספר. הרמב"ם חביב עליו מאוד. הגר"ח קלופט מחדש מצוות שרבים מהציבור לא נוהגים, כ'תכלת'. עוד מנהג יחודי בקהילתו הוא לקרוא 'קריאת שמע' בשחרית - מילה במילה, כל הקהל יחד.
שלא תחשדו בהגר"ח קלופט ב"ציונות". הוא אנטי ציוני מובהק, ומקפיד שלא לצטט כל רב שנחשד בציונות. הגר"ח סיפר פעם לתלמידיו: "יודעים מה קרה היום? הגר"א יצא מהכלא! החסידים הכניסו אותו. ולמה אנחנו לא חוגגים כמו שהם חוגגים י"ט כסלו? כי אנחנו לא ממשיכים מחלוקת".
אגב, למרות היותו מתנגד חריף, זה לא סותר שיש לו קשרים חזקים עם גדולי האדמו"רים בדורנו. הגר"ח קלופט היה בידידות גדולה עם הגאון רבי מנחם מנדל מנדלסון זצ'ל רבה של קוממיות. והגר"י ברזובסקי מסלונים, רבה של חזון יחזקאל בעבר כיום מרבני ביתר.
נודע לי שמידי שנה בשנה, הגר"ח קלופט עומד על דברים אלו, ומתריע על קדושת יום ל"ג בעומר לפי השקפתו היחודית.
לסיום נצטט עוד מדבריו:
"ומה שצריך להזהיר ולהיזהר, שלא להגיע לידי שיבושים... כאילו מבקשים ומקבלים דברים מרשב"י, ועושים איזה דברים להתרצות אליו. חס ושלום להעלות על הדעת. יסוד האמונה שהקשר שלנו הוא רק להשם יתברך ישירות, בלי שום אמצעי ומתווך - לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.. כל יהודי יכול לפנות ישירות לבורא כל העולמים!
"המציאו אמרה לסמוך על רבי שמעון, והוציאו דברים מהקשרם!... כפי שלימד אותנו רבי שמעון בתפילת אֲנָא עַבְדָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא... לָא עַל אֱנַשׁ רָחִיצְנָא... וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא... אֶלָּא בֵּאלָהָא דִּשְׁמַיָּא... וּלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תּוּשְׁבְּחָן... (אני עבד של הקדוש ברוך הוא... איני בוטח בבשר ודם... ואיני נשען על שום בן אלוהים... אלא באלוהי השמיים... ולשמו היקר והקדוש אני אומר תשבחות...) ולא לרקוד סביב האש, שנראה כמו עובדי האש. וכן כתב: המספק והמטפח והמרקד לשלהבת - זה מדרכי האמורי. ולא לשיר תשבחות לר"ש - אלא רק להשם".
הבנתי שבקהילת 'נפש החיים', לאחר תפילת ליל ל"ג בעומר, נערכים ריקודים, אולם ללא מדורה. השנה בבית הכנסת פורסמה מודעה תחת הכותרת "אין זה כי אם בית אלוקים" ובו הצעה להשתתף בנסיעה לתפילת שחרית בנץ החמה ב"תל תלפיות שכל פיות פונים אליו - הכותל המערבי שריד בית מקדשינו".
ואגב, בית המדרש "נפש החיים" של הגר"י קלופט שוכן ברחוב חתם סופר 1 במודיעין עילית. אולי לא במקרה וכדברי החתם סופר עצמו כנגד ההילולא במירון (שו"ת יורה דעה רלג):
"אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום... לעשותו יום שמחה והדלקה... לא ידעתי אם רשאים לעשות כן... הייתי אני מן הפרושים... שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם, ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות