אאא

אלבום האקאפלה החדש של בני פרידמן "לחישות הלב", הוא הדבר הכי לא מתיימר ששמעתי בזמן האחרון ועם זאת מדובר בפינת חמד מוזיקלית מתוקה להפליא.

פרידמן לקח את נושא המוזיקה הווקאלית למקום ההלכתי המאד פשוט שלו, מוזיקה ללא מוזיקה, ללא ניסיון לעשות אותה כאילו היא מוזיקה רגילה ועם בחירת שירים רגועים ושקטים בלבד בלי אפקטים ובלי שום מסך עשן או נצנוצי אורות.

פרידמן עצמו מודה כי מדובר באלבום הספונטני ביותר בתולדותיו שהוקלט בתוך שבוע בלבד יחד עם המעבד דני גרוס.

את רשימת השירים, הכינו השניים יחד בתוך 7 דקות. פרידמן סיפר עם השקת האלבום, כי הם לא התלבטו בכלל בנוגע לרשימה. "ישבנו באולפן, עשינו את השיר הראשון, שמענו את התוצאה ואמרנו 'אוקיי, אז מה השיר הבא?' וככה עבדנו שיר שיר, העלינו זיכרונות מוזיקליים וישר הקלטנו".

חלק מהשירים הם מתוך אלבומיו הקודמים של פרידמן וחלקם להיטים של אחרים כמרדכי בן דוד (עוד ישבו), להקת רגש, אייבי רוטנברג ושלמה שמחה שגם מתארחים באחד מהשירים, לצד דואטים של פרידמן עם ברוך לוין ואיצי וואלדנר שירים שביצעו בעבר עבור ארגונים שונים.

 האזינו לשיר 'בידיים טובות' מתוך האלבום (יח"צ)

כאמור, העיבודים מינימליסטיים לחלוטין כשפרידמן משתמש בקולות הרקע שהוקלטו במקור לאלבום לצד מעט הקלטות נוספות בקולו הנעים.

לא מדובר באלבום הכי מרשים ששמעתם בתחום המוזיקה הווקאלית. רחוק מכך. כמעט כל אלבום אקאפלה אמריקאי מתחום הלהקות עולה עליו בכל פרמטר הפקתי ומוזיקלי, אך עדיין מצליח פרידמן ליצור משהו שכיף להאזין לו כמוזיקת רקע מרגיעה ומלטפת כזו שגם הרבנים המחמירים יאשרו כי היא מותרת בספירת העומר ללא כל חשש. 

יש משהו יפיפה ביכולת של אמן גדול ומוכר, להחליט שהוא מעניק למאזיניו ואוהדיו חוויה מוזיקלית גם בימי ספירת העומר, מבלי להילחץ ומבלי לנסות לתת משהו שהוא מעבר לקול ולרגש שלו ואפילו רק על כך מגיע לבני פרידמן את כל הכבוד.