אאא

החינוך החרדי: מדו"ח מבקר המדינה על החינוך החרדי שפורסם היום (שני) עולה שורת כשלים חמורים בחינוך החרדי, החל מכך שרוב המורים למתמטיקה במגזר החרדי כלל לא למדו מתמטיקה - ועד לעובדה שאין כלל ביקורת על מוסדות החינוך במגזר החרדי.

בראשית דבריו בפרק העוסק בחינוך החרדי, מותח המבקר ביקורת על מוסדות המתוקצבים על ידי משרד החינוך, אך בפעול דורשים לימודי חול באופן מזערי ביחס לכל הזרמים האחרים. הדו"ח חושף כי המוסדות "מרמים" וכותבים על שיעור עברית כשעות של לימודי אנגלית, היסטוריה וגיאוגרפיה בניסיון לאכוף את חובת לימודי הליבה.

לפי המבקר, 84% מן הבנים למדו לפני שנתיים במוסדות על-יסודיים (ישיבות) בהם אין לימודי ליבה; 56% מהבנים בבתי הספר היסודיים למדו לימודי ליבה חלקיים בלבד. רק 13% מהבנים ו-21% מהבנות במוסדות המגישים לבגרות, היו זכאים לתעודה זו בשנת תשע"ז.

מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), שמטרתם לספק מידע פדגוגי אובייקטיבי לצורך זיהוי בעיות וכשלים ולשיפור ההוראה בבתי הספר, מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר החרדים, וגם זאת - במתכונת חלקית. עוד עולה מדו"ח המבקר כי משרד החינוך לא קבע יעדים במבחני המיצ"ב למגזר החרדי והיעדים שהוא קבע למגזר החרדי בנוגע לזכאות לבגרות הם נמוכים לעומת יעדי הזכאות הכלל-ארציים.

הישגי התלמידים במוסדות החרדיים, המשתתפים במבחני המיצ"ב במקצועות המתמטיקה והעברית, נופלים מההישגים הארציים. קיים מחסור חמור במורים גברים למקצועות הליבה (מורות אינן מלמדות בנים חרדים), ובמוסדות החינוך לבנים מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה.

בביקורת נכתב כי המלמדים את מקצועות הליבה בחינוך החרדי אלו מורים שידיעותיהם בתחומים אלה מועטות, ושלא הוכשרו ללמד את תחומי הליבה. כך נוצרים בקרב התלמידים החרדים הבנים פערי ידע עמוקים שיקשו עליהם בעתיד ואף ישפיעו על פריון המשק כולו.

מהדו"ח עולה כי כ-95% מהמורים המלמדים את הבנים החרדים מתמטיקה - לא למדו לבגרות במתמטיקה בעצמם, ולמדו בגילאי התיכון מקצועות קודש בלבד.

לפי המפקח על החינוך הגופני במחוז החרדי, מורים חרדים גברים שהוכשרו לחינוך גופני הם רק מורים שחזרו בתשובה, ורובם המוחלט של התלמידים לא לומדים את המקצוע כלל או לומדים את המקצוע ממורים שלא הוכשרו ללמדו.

עוד עולה מהדו"ח כי המחסור במורים חרדים גברים שהוכשרו להוראת האנגלית מקיף וגורף, והוא הקושי העיקרי והרב ביותר בהוראת התחום. לפי המפקחת הממונה על הוראת האנגלית במחוז החרדי, רובם המוחלט של התלמידים הבנים לומדים אנגלית ממורים שלא הוכשרו ללמד זאת, כי פערי הידע של המורים הגברים בשפה האנגלית גדולים מאוד עקב הרקע הלימודי שלהם ואינם ניתנים לגישור בהשתלמויות.

המבקר ציין כי "כדי להכשיר מורים חרדים לתחום, יש להכשיר להוראה חרדים ששפת אמם אנגלית".

עוד עולה מהדו"ח כי משרד החינוך לא מבצע ביקורת על מוסדות החינוך החרדיים. לפי הדו"ח, 6,600 מוסדות החינוך החרדיים מצויים בבעלות של לא פחות מ-1,000 גופים. הפיקוח, הבקרה והאכיפה של משרד החינוך על גופים אלו ועל הדרך שבה הם מנצלים את התקציב הניתן להם, מצומצמים ביותר. נמצאו מקרים שבהם גופים כאלה פגעו בשכר עובדיהם.

"מהביקורת עלה כי בכל אחת מהשנים תשע"ז-תשע"ט ביצע אגף הבקרה מעל 340 בקרות בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך הממלכתי-ערבי, אולם הוא לא ביצע ולו בקרה אחת בבתי ספר חרדיים של הממ"ח ולא באלו של שתי רשתות החינוך הגדולות - החינוך העצמאי והמעיין", נכתב בדו"ח.

בדו"ח נכתב עוד כי 40% מהספרים שאישר משרד החינוך לשימוש בבתי הספר החרדיים הם מיושנים והתאמתם לתוכנית הלימודים היא חלקית בלבד. למשרד החינוך אין נתונים מלאים על עובדי ההוראה המטפלים ב-76% מהתלמידים החרדיים, שכן רוב המוסדות החרדיים אינם מדווחים למשרד על מצבת עובדיהם. כל זאת - למרות שבמוסדות החרדיים למדו לפני שנתיים 30% מכלל תלמידי ישראל והשיעור הולך ועולה.

המבקר אנגלמן מסכם: "בצד הרצון לשמור על הייחוד התרבותי של החינוך במגזר החרדי, שלווה במתן עצמאות לזרם זה אך גם במתן תקציבי מדינה, חשוב לקיים מערכת של דרישות פיקוח ואכיפה. באמצעותה יש להבטיח שמערכות החינוך החרדיות ישמרו על הכללים שקבע משרד החינוך ויספקו לתלמידים מיומנויות וידע שיאפשרו להם להתפרנס בעתיד באופן ההולם את כישוריהם. הדבר חשוב שבעתיים לנוכח תחזית הגידול במגזר החרדי והצורך בשילובו הראוי במשק הלאומי.

"חשוב לקיים מערכת של פיקוח ואכיפה כדי להבטיח שמערכות החינוך החרדיות יספקו לתלמידים מיומנויות וידע שיאפשרו להם להתפרנס בעתיד באופן ההולם את כישוריהם. הדבר חשוב שבעתיים לנוכח תחזית הגידול במגזר החרדי והצורך בשילובו הרצוי במשק".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל בשיתוף עם ראשי מערכת החינוך החרדית, ולאורך השנים האחרונות הצליח להוביל שורה של שינויים ולרשום הישגים. מבקר המדינה אף מציין זאת בדו"ח שלו. בין ההישגים ניתן להזכיר את הכשרתם של מאות מורים חרדים גברים למקצועות היסוד במכללות אקדמיות, פרסום של מתווה עם מוסדות ההכשרה החרדיים, צמצום עודף הלומדות להוראה, והפנייתן למקצועות ראיית חשבון, הנדסת תוכנה, אדריכלות, עיצוב פנים וייעוץ מס. 

"כמו כן, פתח המשרד שישה מרכזי פסגה חרדיים לפיתוח מקצועי, בהתאמה לסטנדרטים ארציים. בתוך כך, במהלך שנה זו מבצע המשרד כ-950 תהליכים של פיתוח מקצועי לעובדי הוראה חרדים. לצד זה, הוא משלב כ-8,000 תלמידים בכיתות ג'-ו' בתוכנית לקידום הישגים במקצועות שפה, מדעים, אנגלית ומתמטיקה. בכוונת המשרד להגדיל היקף זה.

"עוד שילב המשרד כ-8,000 תלמידים בחוגי העשרה אחר הצהרים במקצועות היסוד יחד עם המרכזים הקהילתיים. במהלך השנים האחרונות אף נרשמה עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מ-16% ל-21%. במקביל לזה, מדי שנה ניגשות כ-6,500 תלמידות למבחני סאלד, השקולים לשאלוני בגרות מקבילים. לצד זה המשרד מעודד תלמידות ותלמידים ללמוד במגמות טכנולוגיות, תוך מתן אפשרות שימשיכו למסלול י"ג ו-י"ד כדי לאפשר להם להשתלב בשוק ההייטק. עם זאת, ולמרות האמור, מתייחס המשרד ברצינות להערות המבקר ובכוונתו ללמוד אותן ולפעול לתיקונן.

"לעניין ספרי הלימוד, המשרד החל לפעול לכתיבת ספרי לימוד מאושרים, לצד פיתוח יחידות הוראה מאושרות. בכוונת המשרד להמשיך במגמה חשובה זו".