אאא

כיצד נבין את הקשר של כל יהודי לרשב"י? מהו סודו של רשב"י שכולם חשים אליו אהבה עצומה? אף אלו שלא לומדים את הזוהר הקדוש? עונה על כך ה'בית אהרן' מקארלין: 'מה הקב"ה לכל, אף רשב"י לכל אפילו לפחותים'.

כיצד אור רשב"י מאיר לכלל ישראל?

הלב היהודי בוער באור רשב"י, כולם מרגישים את השייכות אליו, לאורו ולתורתו שהיא פנימיות אור התורה, שמבעירה באדם את הרצון האמיתי, ומלהיבה את ליבו לקבל את אור ה', ולעבוד אותו בשמחה ובהתלהבות מתוך עומק הנשמה, ולכן, אף יהודי לא מוותר להתחבר למי שמדליק לו אור - בעומק הנשמה.

המשך התגלות תורת רשב"י היה ביתר עוז ע"י האר"י הקדוש, וממשיך דרכו הבעל שם טוב הקדוש אור שבעת הימים, שהאיר את תורת החסידות לכלל ישראל, כדאי להחיות ולהאיר את נשמות ישראל, באופן שווה לכל נפש, עד שבדור זה זכו רשב"י וממשיכי דרכו, שנתקיים בתורתם: "ויפוצו מעיינותך החוצה", וזהו: "אף רשב"י לכולם".

השנה - מי ינחם אותנו?

השנה, נלקחה מאיתנו הזכות להשתטח על ציונו של רשב"י, הלב לא משלים עם הגזרה, החמצנו את העליה ההמונית שפועלת ישועות, ניסים ומופתים לכלל ישראל, מזככת את הנשמה ומרוממת את הנפש, ואנו - במה נתנחם?

עיניו של הבעל שם טוב הקדוש צפו למרחוק, והוא נותן לנו את הנחמה ע"י דבריו הקדושים, אומר ה'מאור עיניים' בשמו של הבעל שם טוב הקדוש: "משמיה דרבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, שע"י העסק בתורת הצדיק נעשה 'אתדבקות רוחא ברוחא', ממש כבשעת השתטחות על הציון הקדוש" (ישמח לב, בריש ביאוריו גמ' שבת). אנו נחזור להשתטח על קברו בהקדם האפשרי, אבל עתה, מרחוק – נדבק ברוחו!

'אתדבקות רוחא ברוחא' - כיצד?

כיצד נדבק ברוחו של רשב"י הקדוש? אומר על כך הבעל שם טוב הקדוש: כאשר האדם לומד ומדבר מתורת הצדיק, הוא ממש מחיה את הצדיק ש"שפתותיו דובבות בקבר"!

כיצד? אדם שלומד את תורת הצדיק, מכניס את החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק, וע"י זה הוא מחיה את המוחין של הצדיק, וזה נקרא: "אתדבקות רוחא ברוחא", עד שפתותיו של הצדיק דובבות בקבר (ממש), וזה ממש בחינת 'השטתחות' על קברי הצדיקים.

שהרי, היכן קבורה חיותו של הצדיק? בתורתו! תורת הצדיק החייתה אותו בעולם הזה, ומחיה אותו בעולמות העליונים, ולכן, לימוד תורתו הוא כמו השתטחות על קברו, כי בתורתו קבור וטמון חיותו, ולכל יהודי יש כח ואפשרות להתדבק בקדושתו של הצדיק ע"י העיסוק בתורתו.

מהי הבטחת רשב"י ללומדי תורתו? 

"בזהר דא יפקון מן גלותא": רשב"י הבטיח שע"י לימוד ספר הזוהר נצא מהגלות ונגאל ברחמים, גאולת הפרט והכלל.
בעבר תורת רשב"י היתה ליחידי סגולה, היום היא – לכולם!

ספר הזוהר הוא אור פנימיות אש התורה, הזוהר והמאיר בלב האדם כמו לפיד אש - שמאיר ומראה לאדם את הדרך, כמו עמוד הענן שהאיר לבני ישראל במדבר.

"רבי שמעון לכל, אפילו לפחותים" כיצד? כל איש (ואישה) יכולים להתקשר לתורתו ע"י אמירה בעלמא של תיבות הזוהר הקדושות - שכוחם לזכך ולטהר את הנשמה.

גם בלי להבין – הנשמה מבינה!

תורת רשב"י כל כך גבוהה, שהנשמה מרגישה שאלו ענינים גבוהים, שאינם ניתנים להשגה שכלית, ולכן, הנשמה זוכה להארה של סודות התורה, היא מגלה את פנימיות וסודות התורה, אור הזוהר - זוהר בנשמתו, ונותן לאדם כח לקום אחרי נפילות, וללכת בעקבות ה'לפיד האש' שמאיר את הדרך - שלא ימעד. ואם ימעד – יקום!

ועל זה נאמר: "תורתו מאירת עינינו" עוצמת תורת רשב"י - שמאירה מעצמה!

למה מדליקים מדורה?

החידוש של רשב"י הוא יכולתו האדירה לגעת ולרפא את נקודות החושך שבחיינו. מדוע מדליקים את המדורה בלילה? בחושך? ההדלקה בחשכה, מסמלת את כוחו ומעשיו של הצדיק, שמבעיר ומגלה את הארת הרצון, האור הפנימי שזוהר בכל אחד מאיתנו, דווקא מתוך: הגלות החושך והקושי, דווקא שם הוא מדליק עבורנו מדורה שנואר ונחמם לאורו, וכפי שאומרת הגמרא (שבת סג.) כי תועלת הנר וחשיבותו היא דווקא בתוך החושך.

מה מרגיש מי ש'גורס' את הזוהר הקדוש?

קריאת הזוהר מאדירה ומרוממת את מלך מלכי המלכים, והאדם מרגיש את אפסיותו ביחד עם אהבתו הגדולה של בורא עולם לעמו ישראל, וזה מחדיר באדם ביטול, כי הוא מבין שהדברים שיוצאים מפיו הם גדולים ונשגבים מבינתו, וכך, רוממות ה' מחזקת בו את ה'יראת שמים', והוא זוכה שלימוד הזוהר הקדוש עושה רושם במוחו באופן 'מקיף', שבהמשך יהפך אצלו לאור פנימי שיאיר בנשמתו.

הבטחה לדורות - לא תשכח מפי זרעו!

בדור לאחר חורבן בית שני הבטיח רשב"י ש"לא תשכח מפי זרעו".

איזה סיכוי הגיוני היה שהתורה לא תשכח? אך רשב"י הבטיח, והוציא את הבטחתו מהפסוק בפר' האזינו: "ואנכי אסתר אסתיר פני... כי לא תשכח מפי זרעו" סופי תיבות יוחא"י – אביו של רבי שמעון, וע"י מה יצאו מהגלות? ע"י ספר הזוהר, ולכן, כל יהודי מגיע בסוף למצוא את אורו של רשב"י, כי לכל יהודי בעומק ליבו קיים הרצון, להיות מחובר למקור העליון, לשורש עליון - שורש החיים, ולכן תמיד בסוף הוא יחזור לה' יתברך.

מהות רשב"י – הרצון

מהותו של רבי שמעון בר יוחאי, התבטאה ברצון שבער בו, ובתשוקה העזה להדבק להתכלל בבורא עולם, באור ה'אין סוף', מתוך אהבה חזקה, ורצון שכל כך בער בו, שזה סוד חיבור כל יהודי לציונו.

כל אחד שמגיע לשם מרגיש, מבלי שבכלל ידע לבטא את הרגשתו, כי הוא מקבל שם כח ורצון עז לדבק במלך העולם, כי בציונו של הצדיק שורה הרצון שלו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רשב"י הקדוש ביטא זאת בימיו האחרונים: "אני לדודי ועלי תשוקתו" שכל ימיו רק רצה חיבור וקשר לרצון העליון, לרצונו של ה' יתברך.

ל"ג בעומר תש"פ - יותר מתמיד

גם השנה, כל עם ישראל ישתתף בשמחת ל"ג בעומר, וירגיש את החיבור לרצון ולאהבה שיש בין עם ישראל לקב"ה, כפי שמלמד רשב"י, שאלמלי היו יודעים בני אדם את האהבה שהקב"ה אוהב את ישראל, היו שואגים כמו כפיר לרדוף אחריו (תרגום הזוהר הקדוש, שמות ה').

השנה נדליק נר לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי, נלמד מ'תורתו שמאירה עינינו', והוא יראה את עוניניו – ויעמוד בבקשה ובתחינה, ממי שהרחמים והרצון שלו, ומחכה לגאול אותנו "כי לישועתך קיוונו וציפינו כל היום".

ונזכור שכדאי הוא רבי שמעון שנסמוך עליו בשעת הדחק, והשנה הדחק כל כך גדול שעוד יותר מתמיד – נסמוך על בורא עולם וצדיקיו הקדושים, ונזכה להיגאל ברחמים, אמן!