אאא

בשעה האחרונה (שני), התקיימה הלווייתו של הגאון רבי עוזר דרורי, מחשובי האברכים בני ברק, שנפטר מנגיף ה'קורונה' בגיל 67, מביתו שברחוב מתתיהו 7 בבני ברק.

בין המספידים היו אחיו הגאונים, רבי מרדכי ורבי יקותיאל, הבן רבי משה דוד, גיסו הגאון רבי יצחק גולדברג, הרה"ג ר' מנדל רובין, רב השכונה הרב אולמן, הרב דרשוביץ' והרב ליבוביץ'.

ראשון המספידים, היה אחיו רבי מרדכי דרורי, ראש ישיבת 'חמד' לצעירים שאמר בין היתר, "ריבונו של עולם, אוי רק אתה הכרת את הגדלות האמתית שלו, זה שר וגדול נפל בישראל, מי לא הכיר אותו, אבל בכל זאת צריך להסביר ולהגיד מי הנפטר, כי הוא היה הרבה יותר ממה שראו בגלוי".

"איזה עמל בתורה היה לו. הנסתר היה יותר מגלוי, הוא נבחן על כל הש"ס כולו. תמיד ראו אותו יושב בצד ולומד , כל שאלה היינו מבררים אצלו. איזה דקדוק בהלכה הוא לא ויתר על שום פרט - על החשמל בשבת הוא הקפיד, שלא יהיה חשש הכי רחוק, הוא הקפיד על כל הפרטים".

"איך הוא שמר על כבוד בית הכנסת, הוא הקפיד שלא ידברו, ועל התענית שהיה עושה בכל 'שני וחמישי', הקדושה שלו הייתה בלתי נתפסת. כשהוא היה מונשם ומורדם, והוא לא יכל לדבר כל מה שהיה אכפת לו זה שנשים מטפלות בו, "זה נורא ואיום", ויותר הוא לא יכל לדבר איתי".

המנוח זצ''ל (באדיבות המצלם)
המנוח זצ"ל (באדיבות המצלם)
הגדלה

אחיו, הגאון רבי יקותיאל דרורי אמר בהספד, "אנחנו צריכים להתחזק, שאנחנו מלווים כאן את ר' עוזר, אנחנו מאמינים שתלמיד חכם כזה שעמל בתורה בכל כוחו עשרות שנים, עמוד התפילה, איזו דביקות בתפילה היה לו הוא לא הרגיש כלום ממה שסביב. היה עמוד החסד והוא נלקח במידת הדין - אחרי ייסורים נוראים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"כמה חסד הוא עשה בביתו יחד עם רעייתו הצדקנית, כמה דברים נשגבים הוא עשה בהצנע לכת והוא נלקח מאיתנו - אך יש פה גם מידת הרחמים - שזה מביא אותנו לתכלית הבריאה. אנחנו לא באים בטרוניה כלפי הקב"ה אבל אנחנו חייבים לחזק את עצמנו באמונה. אסור לנו להיות אדישים, זה קרבן ציבור של הכלל".

 מסע הלוויה (תיעוד: מוטי גרין)

גיסו, ר' יצחק גולדברג אמר בהספדו, "מה נדבר ומה נצטדק, כמה תפילות התפללו כדי שר' עוזר יישאר בחיים - אך לא זכינו, כל מי שראה אותו ראה את האמונה הפשוטה ללא כל ספיקות, יראת השמיים הנדירה שלו. יום אחר יום הוא נסע מחוץ לעיר כדי ללמוד תורה ורק תורה, מה שהיה אכפת לו זה קדושת בית הכנסת - לעמוד על המשמר - אין עוד אנשים כמוהו. לא היה קשור אליו שום דבר מהעולם הרועש שבחוץ - רק אמונת חכמים".

בנו, הרה"ג ר' משה דוד הספיד: "כל כך רצינו שתמשיך להיות איתנו, אבל הקב"ה רצה אחרת, לא היה משהו שלא יכולנו לעשות אבל הקב"ה עשה את הדבר הכי טוב. אני רוצה להגיד לך כל כך הרבה דברים אבל אני כבר לא יכול".

 ההספד המרגש של בנו, הקריעה של הילדים והקדיש המרגש (צילום: מוטי גרין)

הבן סיפר, "אבא היה לומד כל היום בלי הפסקה, עם תענית דיבור. כל כך השתדלת שנשתמש בגנרטור ומימנת את זה לאנשים פרטיים - כדי שלא ישתמשו בחשמל בשבת. אני בטוח שכל הזכויות ממעשי החסד הרבים שעשית תעלה בטוח לכסא הכבוד. אוי לנו שהקב"ה רצה אחרת ולקח אותך. יש לך זכויות עצומות - מעשי חסד שעשית מתוך ייסורים".