אאא

מילתא דבדיחותא תחילה:

לפני מספר שנים התארחתי בסעודת שבת "בהעלותך" אצל אחד מגדולי המרצים, הרב יחזקאל שיחי' סופר, ועל השולחן היה מין סלט מוזר שטרם ראיתי מעודי, חתיכות אבטיח ולצידם בצל ושאר ירקות. עוד אני בוהה בסלט ותוהה לפשרו פנה אלי המרצה המארח בחיוך וחַד לי חידה:

התדע מה הקשר בין הסלט הזה לפרשת השבוע?

זה כבר היה ממש מסקרן והתחלתי לבחון את הסלט מקרוב ואני מבחין בנוסף לאבטיח והבצל, גם קישואים דג ושום.

בשלב הזה פנה אלי המארח, הרב סופר, ואמר: הסלט הזה נעשה על פי פסוק מפורש בפרשת השבוע.

ובטרם סיפק בידי התחיל לומר מילה במילה (פרשתנו יא.ה.): "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים".

סלט אמיתי…

השבת אנו נקרא בע"ה חומש שלם, לא רק פרשה אחת מתוך ג"ן (53) סדרי אורייתא אלא חומש שלם (!) ועוד קצת.
אבל לפני כן:

"שבעה מי יודע, שבעה אני יודע, שבעה חומשי תורה".

זו לא טעות.

איתא בגמרא (שבת קטז.) "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ספרי תורה". העולם נברא בשבעה ימים והוא מושתת ועומד על שבעה ספרי תורה.

איך הגיע רבי יונתן לשבעה חומשים? ובכלל חומש מלשון חמש - "חמשה חומשים". אם הוא מספר לנו שיש שבעה חומשים הוא כבר היה צריך לעדכן "שִבְעָה שִבְיעֵי תורה"?

ממשיכה הגמרא ומבארת: "כמאן כרבי".

כמו מי אוחז רבי יונתן האומר שיש שבעה חומשי תורה? כמו רבי שאמר שפרשת "ויהי בנסוע הארון" (שני פסוקים בפרשתנו הכוללים שמונים וחמש אותיות) היא חשובה כמו ספר בפני עצמו.

רש"י בפרשתנו מוסיף שלכן יש בספר תורה שני סימניות לפני ואחרי פרשה זו כדי לציין שלא כאן מקומה, והיא באה לחצוץ בין מה שלפניה למה שלאחריה.

נמצא שספר במדבר מחולק לשלושה ספרים (חומשים):

א. מתחילת ספר במדבר עד פרשת "ויהי בנסוע".

ב. פרשת "ויהי בנסוע הארון" זה ספר נוסף.

ג. הספר השלישי מתחיל תיכף לאחר פרשת "ויהי בנסוע" במילים "ויהי העם כמתאוננים…"

לכן בעצם ישנם חמשה חומשים אלא שהחומש הרביעי הוא ספר במדבר נחלק לשלושה ומכאן שישנם "שבעה חומשי תורה".

יודעים אנו ששבעת ימי השבוע מכוונים כנגד שבעת המדות - חג"ת נהי"מ - חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות (זה עתה באנו מספירת העומר וזיכוך המדות "שבעה שבועות" כולנו נחשפנו לפירוט המפורט של המדות).

ואם ישנם שבעה ספרי תורה כנגד שבעת הימים הרי ששבעת ספרי התורה מכוונים גם הם כנגד שבעת המדות. ונמצא שהספר השישי "ויהי העם כמתאוננים…" מכוון כנגד ספירת היסוד.

איתא במשלי (י.כה.) "צדיק יסוד עולם". נמצא שהספר השישי הוא ספר המכוון כנגד הצדיק - יסוד.

ובכן, הנה לנו תקציר מהספר השישי (המכוון כנגד הצדיק) הבא עלינו ל"טובה":

סיפור המתאוננים "מי יאכילנו בשר", "ותדבר מרים ואהרן במשה", פרשת המרגלים, והמעפילים, וקורח ומאתיים חמישים ראשי סנהדראות, ותלונת בני ישראל כנגד משה על כך שאין מים (לאחר פטירת מרים), ו…

וכאן הבן שואל:

הַספר הַשישי המכוון כנגד ה"צדיק יסוד", וכל הזמן יש תלונות על הַצדיק שלא קם נביא וענוותן כמוהו?
והביאור:

היא הנותנת, אכן מדת ההתקשרות לצדיק היא המדה הכי קשה, עליה יש הכי הרבה טריגרים וקשיים. קשה להתבטל לפני הצדיק ולהאמין ולקבל את כל דבריו וכו', אך כשמתמודדים עם ההתקשרות בהצלחה מגיעים גבוה גבוה. (אפשר להעתבק לכאן את כל שלל הרעיונות המובאים על "תיקון היסוד" שהוא הכי קשה ועל ידו מגיעים הכי גבוה).

ומה נותן כח להתמודד עם הניסיונות? הספר החמישי.

פרשת "ויהי בנסוע הארון" היא הספר החמישי בתורה. היא המקדימה והנותנת כח לספר השישי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וכך הוא הסדר:

"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"

ויהי בנסוע הארון - הארון הוא מקור התורה ובו נמצאים הלוחות, כשהארון נוסע היינו שנוסעים ומתקדמים בלימוד התורה
ויאמר משה - כאשר לימוד התורה נעשה מתוך התקשרות לצדיק הוא משה רבינו, אז ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך משנאיך מפניך. וכפי שרש"י מציין ש"אויביך" הם אויבי עם ישראל וזה מסמל את כל הקשיים והניסיונות שעוברים על היהודי הימי חלדו. אך בזכות לימוד התורה הקדושה (בנסוע הארון) מתוך התקשרות לצדיק (ויאמר משה) אז כל האויבים והניסיונות פגים ומתפוגגים ממילא.

"ובנֻחֹה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל".

וזה מתקשר להתחלת הפרשה "בהעלותך את הנרות" ואומר רש"י "על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה". הנר ערוך ומסודר כיאה וכיאות עד שהוא דולק מעצמו, וזה מסמל על עבודת היהודי - "נר ה' נשמת אדם" - שהעבודה צריכה להיות באופן שהתורה חדורה בתוך היהודי עד שהוא נהיה חתיכת תורה "חפצא של תורה" עד שהוא מפיץ אותה הלאה - "נר מצוה ותורה אור" - לכל סביבתו כדוגמת הנר המפיץ אורו ועד שה"שלהבת עולה מאליה" הוא מדליק את נשמות ישראל בסביבתו שידלקו ויתעלו גם הם בעצמם.

(מיוסד על שיחת הרבי מליובאוויטש משבת פרשת בהעלותך תשנ"א)

שבת שלום ומבורך.

לתגובות והארות:
Misraeli770@gmail.com