אאא

ישראל דקל עובד בחברת "סולל בונה" במשרה מלאה. לישראל יש חמש בנות ושני בנים. משפחה יפה. ברוך השם. כל בוקר ישראל לוקח את הרכב, נוסע חצי שעה, מגיע לעבודה ועושה שם לפרנסתו. ביום חמישי בערב, אחרי העבודה, ישראל עושה קניה לשבת. אשתו מעדיפה שהוא יעשה את הקניות, כך שלא יהיו לו טענות למה היא קנתה את זה ולמה היא קנתה את זה.

הבילוי היחיד שלהם הוא פעם בשנה כשהם מחליפים דירות עם בת דודה של ישראל שהיא ומשפחתה גרים בקריית שמונה ויש להם ג'קוזי. ישראל עובד קשה כדי להגיע ליום הזה של החלפת הדירות. כל שנה ישראל צועק בדרך לצפון "אני הראשון בג'קוזי" וכל שנה כל הילדים רבים מי אחריו.

אתמול נפל דבר בישראל. מתברר שלישראל יש דוד בלוס אנג'לס שנפטר והשאיר כסף לאחיין היקר בארץ הקודש. "אול מיי לייף איי וואנטד טו ויזיט ישראל אין ישראל", (כל חיי רציתי לבקר את ישראל בישראל) ולכן השאיר לו סכום נאה.

בבית משפחת דקל הייתה שמחה גדולה. סוף סוף קצת הקלה. אשתו של ישראל כבר חלמה חלומות מה יעשו עם הכסף. אולי איזה צמיד יפה או סאמסינג לייק דיס.

ישראל נכנס הביתה ואמר "אשתי היקרה, אני רוצה להעניק לך מתנה". אשתו של ישראל כל כך התרגשה וציפתה לשמוע על ההפתעה, אולי שרשרת, אולי סאמסינג לייק דיס.

"אני הולך לבנות לך ג'קוזי במקום האמבטיה", אמר ישראל. אשתו של ישראל הייתה בהלם. ג'קוזי זה לא החלום שלה בכלל. זה החלום שלו. תמיד הוא עושה את זה, כמו אז כשקנה לעצמו רכב ואמר שזה עבורה ואפילו שם מדבקה בחלון האחורי "לאשתי היקרה". איזה בושות.

היא אמרה, "ישראל, חבל, מי צריך ג'קוזי בבית? מה נעשה בקיץ? ניסע לבת דודה שלך בקריית שמונה ולא נתרגש מהג'קוזי? ונראה לך שתצעק בשמחה, 'אני ראשון בג'קוזי', כאשר יש לך אחד בבית יום-יום, שעה-שעה?".

ישראל התעקש ואמר, "אנחנו נעשה מחדר האמבטיה ארמון ואת תראי שזה יהיה שווה".

וכך, בשבוע שאחרי הגיעו פועלים והחלו בפירוק חדר האמבטיה. את האמבטיה שהייתה החליפו בג'קוזי רב פעלים ועל הדרך כבר חידשו מרצפות, ברזים, מקלחות, אינטרפוצים, כיור, אסלה ועוד כהנה וכהנה.

לאחר שבוע, חדר האמבטיה, שמעתה הוחלף שמו ל"חדר הג'קוזי", היה מוכן במלוא הדרו ותפארתו.

אשתו של ישראל ביקשה רשות לקנות כמה מגבות חדשות שיתאימו לחרסינה החדשה וישראל, שהיה שקוע בצחצוח הג'קוזי, הסכים מיידית.

כל בני הבית היו נרגשים מאד מהרכש החדש שנכנס לביתם, אך אין ספק שהתרגשותו של ישראל עלתה על כולם. ישראל הודיע לכל המשפחה וכן להוריו ואחיותיו בטלפון שביום חמישי, לאחר שיסיים את העבודה ב"סולל בונה" ואת הקניות לשבת, הוא יחנוך את הג'קוזי החדש.

וכך הגיע יום חמישי המיוחל. בעבודה לא הבינו מדוע ישראל מאיר פנים לכולם ומנהל העבודה לא הבין מדוע ישראל הגיע מוקדם לעבודה. הוא לא ידע שישראל דקל לא ישן כמעט כל הלילה כמו ילד לפני טיול שנתי. ההתרגשות הייתה בעיצומה.

בחמש וחצי בערב ישראל יצא מסולל והלך לסופר. הוא הזדרז לקנות את כל מה שצריך לשבת המלכה ואפילו לא שם לב שהעמיס הרבה ממתקים והוסיף גלידות וביסלים בלי להשוות מחירים, שזה דבר שלא אופייני לישראל כלל.

ישראל, שנוהג תמיד בזהירות רבה, עבר שני רמזורים באור אדום. נס שלא תפס אותו שוטר. הוא צפר לכל רכב שנתן זכות קדימה.

בבית התאספה כל המשפחה וגם ההורים של ישראל הגיעו מפתח תקווה. לפתע נשמעה בשכונה חריקה של רכב ומי שהסתכל בחלון ראה את ישראל יוצא מהרכב, מביט מעלה לבית שלו וצועק בשמחה "אני ראשון בג'קוזי!!!" ואשתו של ישראל ברחה מהחלון ומלמלה, "איזה בושות לייק דיס".