אאא

ראש הישיבה וראב"ד 'העדה החרדית', הגר"מ שטרנבוך, ניחם את האדמו"רים מתולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק על פטירת אחיהם, הרה"צ ר' אהרן קאהן זצ"ל, שנפטר מקורונה.

במהלך ניחום אבלים אצל האדמו"ר מתו"א, דיברו הרבנים על ענייני השעה, ועל כוח התפילה להינצל מהמגיפה, והתבטא שלאחרונה חלה הידרדרות בציבור בעניין התפילה על המגיפה, שלא כמו בתחילת המגיפה אז היה ניכר התעוררות גדולה בציבור לתפילה. 

כ"ק האדמו"ר מתו"א אמר במהלך דבריו כי הראב"ד יש לו כוח מיוחד לבטל גזירות היות שהוא "עיני העדה" ובפרט שכוח הבית דין מסור בידו, וביקש מהראב"ד שיפעל בכוח תפילתו לבטל את הגזירה.

במהלך הדברים התבטא הגר"מ כי חובת התשובה מוטלת על כל הקהל לפשפש במעשים על מה עשה ה' ככה, והביא מה ששמע וקיבל מפי מרן הגרי"ז זצ"ל על חובת התשובה בעת צרה.

כ"ק האדמו"ר מתו"א נענה מיד וביקש מהראב"ד שיכנס מושב בית דין מיוחד מטעם הבד"ץ לעורר את הציבור במה צריך להתחזק בשעה זו שהמגיפה משתוללת בעולם וגובה נפשות מטובי בניה של היהדות החרדית - ובכללם רבנים מסלתה ומשמנה של קהילות הקודש. 

לקראת סיום הפגישה, התבטא האדמו"ר, כי בכל פעם כשמתפללים ה"יהי רצון" לקיים בנו חכמי ישראל, הרי הוא רגיל לכוון על הראב"ד, והוסיף שכל קהילות הקודש בכל מקום מתפללים ב"יהי רצון" זה, לאריכות ימיו ושנותיו של הראב"ד בטוב ובנעימים.

השיחה המלאה

האדמו"ר מתולדות אהרן: אחי ע"ה היה תלמיד חכם מופלג, כששכב על מיטת חוליו בבית הרפואה, היה חוזר ש"ס בעל פה, ופעם אחת הרגיש ששכח איזה עניין בחזון איש, ולא היה לפניו ספר חזון איש בבית הרפואה, וביקש שיביאו לו הספר לעיין בו.

הגר"מ: צריכים אנו לעורר רחמי שמים מרובים. אנו נמצאים בזמן מגיפה - וזהו גזירת ציבור ולא גזירת יחיד. בכל הדורות היו מתפללים מאוד בזמני צרה, ובפרט בזמן מגיפה שצריך בה רחמים מיוחדים. הצרה הגדולה עכשיו שבארץ ישראל לא רואים מספיק את התפילות.

האדמו"ר: "העולם כאובים מאוד, הגענו למצב שהציבור בבחינת "שיכורת ולא מיין".".

הראב"ד: בכל הדורות היו מתפללים לקב"ה שירחם בעת צרה, ובלשון הרמב"ם (פ"א מהלכות תעניות ה"א) מבואר שצריך "לזעוק" בעת צרה ולא רק להתפלל.

האח הנוסף, ראש הישיבה הגה"צ רבי משה קאהן: בפרשת השבוע בשבוע האחרון קראנו בתורה "והמגיפה נעצרה", הלוואי שנזכה לכך במהרה.

הראב"ד: מעולם לא היה דבר כזה שהמגיפה נמשכת זמן רב כ"כ. זה גזירת ציבור, והקב"ה ממתין לראות מה יעשה הציבור, ואם יתעוררו לתפילה ולביטחון אז יתקיים בנו בס"ד "והמגיפה נעצרה".

האדמו"ר: אצלינו אמרו אבינו מלכנו עפ"י תקנת הבית דין, וככל שיאמרו הבית דין להמשיך הלאה לומר אבינו מלכנו, אנחנו נמשיך.

הראב"ד: צריכים לראות שכן יהיה לא רק בתולדות אהרן אלא בכל בית ישראל, בכל העולם כולו.

בהרבה בתי כנסיות מחייבים את המתפללים להתפלל עם מסכה. ואף שבוודאי אין זה בגדר "עומד לפני המלך" – מ"מ לדבריהם זהו בגדר "פיקוח נפש" שמותר עבור זה לעמוד לפני המלך באופן זה, ועל זה יש לתמוה, שהלא אם זה בגדר פיקוח נפש א"כ בוודאי היו צריכים להתפלל יותר, ובכל בתי הכנסיות הללו היו צריכים לומר אבינו מלכנו בכל יום, כמו שמקפידים על מסכה כ"כ.

האדמו"ר: הכל תלוי בראש בית דין, שהוא בבחינת "עיני העדה". לראש בית דין יש כוח לבטל הגזירה.

הראב"ד: אני לכשעצמי אומר בכל יום "אבינו מלכנו", ובעוה"ר עדיין לא נושענו.

ראש הישיבה: אין תפילה שבה ריקם.

הראב"ד: בעוה"ר הגענו למצב שנתקיים בנו הפסוק "גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי".

האדמו"ר: ראשי העדה יש להם כוח לבטל הגזירות, ובפרט ל"ראש בית דין" יש כוח מיוחד דפסק בית בית דין, ובכוחו להשפיע הרבה כי התפילות שלו עולים למעלה לבטל הגזירות.

הראב"ד: גזירה של ציבור צריך תפילה של ציבור ולא של יחיד.

האדמו"ר מתולדות אהרן: כולם ביחד מתפללים.

האדמו"ר מתעניין: היה פעם מגיפה כזאת אצל עם ישראל?

הראב"ד: בזמן רבי עקיבא אייגר היה מגיפה נוראה

האדמו"ר: בזמנו של הראב"ד – בתשעים שנה האחרונות היו דברים כאלו?

הראב"ד: לא היו מגיפות כאלו, אך זוכר אני את ההריגות שהיה באירופה, ה"י.

האדמו"ר: רחמנא ליצלן, ה' ישמרנו.

בנו של הראב"ד, הגאון רבי אשר שטרנבוך: בימי המלחמה היו מתפללים חזק מאוד בישיבת הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל

האדמו"ר: הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל היה 'עומד על גביהם', ולכן כולם היו מתפללים כהוגן וכראוי, וגם עכשיו אם הראב"ד יעמוד על גביהם אז כולם יתפללו בכל הכוחות.

ראש הישיבה: הראב"ד ימשיך להתפלל, ואז התפילות יתקבלו.

האדמו"ר: אם הראב"ד יורה עם הבי"ד על יום תפילה, אנחנו כמובן נתפלל כהוראתו.

הראב"ד: כשיהודי אחד מת, יש לקב"ה עגמת נפש עצומה. סיפר לי מרן הגרי"ז זצ"ל שלפני המלחמה כשיהודי אחד מת באופן בצעירותו בפולין או בוורשא, כולם היו רועשים על זה, - על יהודי אחד.

ועוד סיפר לי מרן הגרי"ז זצ"ל - לאחר הסתלקות יהודי אחד, שעולמות שלמים מתהפכים בזמן שיהודי מסתלק לעולמו, שהלא אז נידון האדם על כל מעשיו, ומוליכים אותו לקבל שכר על מעשיו או רח"ל עונש על חטאיו.

והוסיף וסיפר לי שבהיותו ילד כבר היה אביו הגר"ח זצ"ל מייראו מן המיתה, והיה מספר בפניו שעל כל דיבור ודיבור – ואפילו על מחשבות, עתיד האדם ליתן דין וחשבון, ובעולם הבא יש גיהנום, והגיהנום בוער ושורף, ומאידך גיסא הסביר לו גודל שכר המצווה בכל רגע ורגע, ואמר לי שנפל עליו פחד כזה כששמע את דברי אביו - עד שלא פג הפחד ממנו בכל ימי חייו.

צריכים לראות איך לעצור המגיפה. מפחד אני שיאמרו שהכל מקרה, ואז הרי כתוב בפסוק (ויקרא כ"ו כ"א) "ואם תלכו עמי בקרי ולא תאבו לשמוע לי, ויספתי עליכם מכה שבע כחטאותיכם", והרי מבואר שאם נתלה את קיום הקללות  במקרה ולא נתעורר לשוב בתשובה, אז יגדל ויתגבר עלינו הכעס הנורא של הקב"ה.

האדמו"ר: שהבית דין יישבו ויתאספו לדון מה צריכים לתקן.

הראב"ד: בשעה שהיו צרות רבות ליהודי רוסיה, קיבץ הקדוש החפץ חיים אסיפת רבנים לגזור תענית ציבור לרגל המצב, וכל הרבנים חתמו, ושלח החפץ חיים לבקש מהגר"ח מבריסק זצ"ל שיצרף חתימתו, אבל הגר"ח מבריסק זצ"ל לא הסכים לחתום, ושלח לו החפץ חיים לשאול מדוע אינו חותם.

והשיב הגר"ח זצ"ל, שעיקר תכלית הצום הוא לפתוח את הלב לתשובה וכדאיתא בתענית (ט"ז ע"א) "לא שק ותענית גורמים אלא תשובה ומעשים טובים", וכן מפורש בנביא "הלוא זה צום אבחרהו, פתח חרצובות רשע, התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו", ואמר הגר"ח זצ"ל שלכן תחילה צריכים הרבנים להתאסף ולדון מה צריך תיקון לפי מצב הדור, ורק אח"כ יקבעו תענית.

וכן מבואר ברמב"ם (פ"א מהלכות תענית הי"ז) שכאשר הבית דין גוזרים תענית ציבור, צריכים הבית דין לשבת יחד ולבדוק את מעשה אנשי העיר, ולהתריע מפניהם ולהסיר המכשולות מבני הדור ורק בזה יש תועלת בצום.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הראב"ד: כשהצדיק נפטר צריך להיות התעוררות אצל כולם,

ראש הישיבה: הקב"ה יאמר לצרתינו די.

האדמו"ר: "מי שאמר לעולמו די יאמר לצרתינו די", וביאורו נראה דכשם שאי אפשר לסבול שפע גשמיות כל כך – וצריך בהכרח לצמצם את אופן השפעת הגשמיות, כך גם אי אפשר לסבול צרות כל כך, ועל זה מתפללים אנו "מי שאמר לעולמו די" וצמצם את השפעת הגשמיות, יאמר די גם לצרותינו, כי אין לעם ישראל הכוח לסבול צרות.

הראב"ד: אנו נמצאים בצרת הכלל, ובזמן כזה הקב"ה תובע את כלל ישראל ולא את היחיד.

אמנם דווקא בגלל שהמצב נעשה קשה כ"כ, אז נזכה במהרה לישועת ה', כי אין לנו ישועה אחרת בלתו, וכשהקב"ה יראה שאנחנו סומכים עליו אז הוא ישלח הישועה.

האדמו"ר: אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים .כשאנחנו מתפללים "לקיים בנו חכמי ישראל", אנו מכוונים אנו על הראב"ד, - לקיים בנו חכמי ישראל הם ונשיהם ובניהם וכו'.

הראב"ד: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )
 (צילום: רפאל ש. )