אאא

משבר הקורונה העמיד את ארגוני החברה הישראלית כולם במבחן. ארגוני המגזר השלישי, שנשענים על תקציבים ממשלתיים, תרומות ומתנדבים, הם בין הנפגעים העיקריים בשל המשבר. הכלכלה העולמית ספגה פגיעה אנושה וכתוצאה מכך חלק מהתרומות עוכבו או בוטלו. בנוסף, עמותות רבות המבוססות על כוח אדם התנדבותי, עסוקות בעת הזו יותר מתמיד בשאלת הגדלת מאגר המתנדבים. מחקר שנערך במסגרת פרויקט גמר של סטודנטיות מהחוג למנהל עסקים בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב,  מעלה פתרונות מעשיים לנושא.

כחלק מהמחקר, הסטודנטיות שרה אלמקייס, אתי נויימן  ושירה לרנר בהדרכת ד"ר רות שגב  ערכו סקר, שבו בין השאר נשאלו מעל ל-270 סטודנטים בגילאי 18-30 מכל רחבי הארץ, מהם המניעים שיכולים לגרום  להם להתנדב, מהם הצרכים ומה עשוי לשמר אותם במאגר המתנדבים של עמותות הסיוע. בסקר עלה כי חלק גדול מהסטודנטים לא מוצאים זמן לבצע פעילות התנדבותית בשל העומס האקדמי, אולם 82% מהם היו מעוניינים להתנדב בעמותה שתציע להם פעילות שקשורה לתחום לימודיהם. מבחינתם, התנדבות שיכולה לאפשר רכישה של ניסיון מקצועי, מיומנויות והשתלמויות טרם היציאה לשוק העבודה, מהווה מניע מרכזי לרצון להתנדב.

לציבור המתנדבים צרכים ומניעים שונים, ולכן קיימת חשיבות של זיהוי פוטנציאל ושל פיתוח תכניות ותגמולים שונים המתאימים לכל מתנדב. תגמולים חומריים - בדמות מלגה או נקודות זכות אקדמיות - עשויים להוות מניע נוסף לפעולה, יחד עם כל דבר שיסייע לסטודנטים להתקדם במסלול התעסוקה העתידי. לפי ממצאי הסקר, 60% מהנסקרים הביעו הסכמה כי קבלת המלצות לקראת העבודה תניע אותם להתנדב ו-71% הביעו הסכמה כי ניסיון לקראת תעסוקה, יניע אותם להתנדב.

על פי ממצאי הסקר, עלה כי סטודנטים שלומדים את מקצועות הרווחה והבריאות, מביעים את ההסכמה הגבוהה ביותר להתנדב בתחום הלימודים, מכיוון שתחום ואופי ההתנדבות דומים לתחום התעסוקה העתידי שלהם. עוד נמצא כי סטודנטים בשנה הראשונה לתואר, הביעו נכונות רבה יותר להתנדב לעומת אלו שבשנה השנייה או השלישית. ההסבר לכך, כי לדעתם התנדבות בשלב המוקדם של הלימודים עוזרת הן בהיבט האקדמי והן בצבירת ניסיון תעסוקתי. נתון נוסף: נמצא כי גברים הביעו את הנכונות הרבה ביותר להתנדב בתפקיד העוסק בתחום לימודיהם לתואר.

החוקרות טוענות כי ישנם יתרונות רבים בשילוב סטודנטים במסגרות התנדבותיות לסיוע לילדים ובוגרים עם מוגבלויות, שסובלים מתיוג חברתי שלילי ומקושי רב בהשתלבות במסגרות תעסוקה וחברה. לטענתן, שילוב סטודנטים שאינם חלק מעולם הטיפול והשיקום  מספק ערך מוסף - חשיפת הסטודנטים הצעירים לאוכלוסיות עם מוגבלויות - דבר שיסייע בקידום שילובם בחברה.

ממצא נוסף העלה כי ככל שמתנדבים מתוודעים לפעילויות של עמותת הסיוע, כך נכונותם להתנדב בה עולה. נכון לימים אלו, אתר מקוון הוא חלון הראווה הזמין ביותר להכרת עמותות, ובו מתפרסמות הפעילויות השונות יחד עם מודעות גיוס מתנדבים. עם זאת, מהסקר נמצא כי רק 9% ביקרו באתר הבית של עמותה מפורסמת שנדגמה במחקר. החוקרות מציעות לבצע גיוס של סטודנטים הלומדים מקצועות טכנולוגיים, שיוכלו לפתח יישומון ידידותי יותר למשתמש, ואשר באמצעותו תפורסמנה דרישות למתנדבים, הישגים של מתנדבים, וכמובן, פעילויות העמותה. זאת, כדי ליצור אהדה והתעניינות יחד עם ייעול מערך ההתנדבות, כך שהמתנדבים יוכלו לנהל את פעילותם בצורה פשוטה וזמינה, ללא טרחה הנדרשת מאיתם.

לדברי החוקרות, "תוצאות המחקר שנערך וקבלת ההמלצות שהוצעו, תאפשרנה לעמותות רבות להגדיל את מעגל המתנדבים, וכך הן תוכלנה להתאושש מהמשבר ולחזור לפעילות שוטפת. השמה נכונה וקבלת הדרכה והכשרה במהלך ההתנדבות, משפיעים על הרצון להמשיך ולפעול בעמותה".

"פרויקטי הגמר בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב, נעשים מתוך תפיסה של לימודים מכווני תעסוקה, לצד תועלת לחברה". אומר הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג.  "הסטודנטיות מבצעות אותם בארגונים חברתיים וחברות עסקיות- חלקם בשווי שוק של מיליוני ומיליארדי דולרים, ונותנות בכך מענה לצרכים של אותם ארגונים, חלקן אף עובדות לאורך התואר באותם ארגונים ואף משתלבות בהם כעובדות עם תום תקופת הלימודים. הפרויקט מאפשר לסטודנטיות ליישם את חומר הלימוד הלכה למעשה תוך חידוד יכולותיהן, דבר המסייע להן להגיע למעגל העבודה עם ניסיון מקצועי של ממש".

בנוסף לפרויקטי הגמר, בוגרות 'לוסטיג' של המרכז האקדמי לב נהנות מעדכון שוטף של משרות ייחודיות כולל ליווי עד לעבודה בפועל; מגוון סדנאות לכתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה; ייעוץ תעסוקתי; כנסים מקצועיים וקורסי הכשרה בתחומים נדרשים מעבר לידע התיאורטי של התואר. בוגרות לוסטיג השתלבו בתפקידים בכירים בתעשייה. הן נחשבות למותג בשוק התעסוקה ומבוקשות מאד בקרב המעסיקים בשל מצוינותן האישית והמקצועית.