אאא

דף מט

*חלות עירוב. *דירה וקנין. *חשכה בדרך.

א.     דברי שמואל בחלות העירוב 1. המקפיד שלא יאכל עירובו, לשמואל אינו עירוב ולרבי חנינא הוי עירוב ונקרא ציקן. 2. החולק את עירובו אינו עירוב אף לב"ה, דב"ה שרו לתת בשני כלים דוקא בנתמלא הכלי ואייתר, וקמ"ל אף שאינו מקפיד. 3. בית שמניחין בו את העירוב א"צ ליתן פת, להו"א מצטרף מה שבסל לכלי של העירוב, ולמסקנא א"צ כלל שתהא פת בבית דנחשב שכולם מתגוררים בבית זה.

ב.     חלות הערוב משום דירה או קנין וא"א בפרוטה שמא יטעו, ואיכא בינייהו 1. לקנות בסודר, דמהני למ"ד קנין. 2. פחות משו"פ דלא מהני למ"ד קנין. 3. קטן דלא מהני למ"ד קנין, ואחד שמוליך עירוב עבור חמשה מהני מכיון שעושה את שליחותם.

ג.      מי שבא בדרך וחשכה לו 1. ראה אילן ואמר ששביתתו תהא תחתיו לא אמר כלום. 2. שביתתי בעיקרו, מהלך עם עיקרו אלפים ומעיקרו עוד אלפים, ודווקא אם יכול עד שתחשך לל"ק לרוץ לעיקרו של האילן ולל"ב עד ביתו. 3. אמר שביתתי במקומי יש לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח, לרבנן עגולות שנא' בהם פיאות ולר"ח בן אנטיגנוס עגולות דממעט שנא' זה יהיה, וה"נ בהעברת ארבע אמות ברה"ר. 4. היו שנים ורק אחד מהם מכיר, יכול למסור את שביתתו למכיר.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    דברי שמואל בחלות העירוב (3)

ב.    המח' בטעם חלות העירוב, ומאי בינייהו (3)

ג.     דיני מי שבא בדרך וחשכה לו (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com