אאא

רבי נחמן נבחן 'אין ספור' פעמים את 'מבחן' האמונה, ידוע שנפטרו לו בחייו אשתו וארבעה ילדים, ביתו נשרף ועוד... הוא מרבה לחזק בנושא זה, ואומר: "מי שיש לו אמונה – חייו חיים, אבל, בלא אמונה ח"ו – אין לו חיים כלל!" (שיחות הר"ן לב').

הוא מדגיש שיש כל מיני דברים חשובים בחיים, אבל, האמונה היא הדבר הכי יקר וחשוב שיש לאדם, כי: האמונה היא – העיקר! ועליה עומדת כל התורה, ומוסיף: "האמונה היא - מקור לכל הברכות" (ליקוטי מוהר"ן ל"א), רבי נתן מבאר שע"י האמונה ניתן – לפעול ולתקן הכל!

מה שוויו של 'למדן' - בלי אמונה?

רבי נחמן מדגיש שהאמונה מאוד חשובה בעיני הקב"ה, והיא שעשועיו: "שהקב"ה קישט ועידן עצמו, והתענג ממה שצפה שיהיו צדיקים, יוכלו לפעול בתפילתם כל מה שירצו! כי אמונה - היא תפילה! וצדיקים פועלים בתפילתם מה שרוצים! וזה עושה שעשוע גדול לה' יתברך"! (ליקוטי מוהר"ן תורה צ"ז).

הוא מציין שיש חכמים בחוכמות התורה – ואין להם אמונה! העולם מעריך את הלמדנים ובעלי השכל, אבל, אצל הקב"ה: "ולמדן בלבד (בלי אמונה) בוודאי – אינו כלום! כי - אפשר להיות למדן ורשע גמור"! (תורה ל"א).

לא נכנס לאמונה ש'מלוא כל הארץ כבודו' ו'אין אתר פנוי  מיניה' וכו', נתמקד במילים שכתובות בקטן - ב'תוית' האמונה.

מבחן האמונה הוא 'אישי' – מה הציון? נעשה 'מבחן אמונה' קטן, ולפי התוצאה נשאף ל'השלים' במרץ ובהתלהבות מה'מצרך' היקר הזה...

שאלת ה'מיליון': האם אתה מאמין 'הכל לטובה'?

אחד השאלות שמאוד קשה לענות עליה: האם אני באמת מאמין  'שכל מה שקורה איתי הוא –  לטובה'?

נדייק: לא מה קורה לחברי... ואני נואם לו בהתלהבות: "הכל משמים – הכל לטובה!" אלא, כאשר חלק או כל התוכניות שלי מתקלקלות...

אני חושב להרוויח - ובסוף הפסיד, או נשאל את השאלה יותר חזק, אני מפסיד וחברי הרוויח... האם גם אז אני קורן מאושר?

נחדד את השאלה, ע"י שאלה נוספת: כמה פעמים ביום אני יוצא מאיזון? מתעצבן/ כועס/ 'טוחן' לשון הרע וכמעט מאבד שליטה וכו'...

כמה פעמים ביום אני צריך בדחיפות: שוקולד/ עוגה/ קפאין/ סיגריה/ איזה סוג של: הרגעה/ טשטוש/ חולם לישון/ או מחפש פתרון 'ממכר' שיחזיר אותי לאיזון?

הציון במבחן הוא אישי, אבל, המסקנה של רבי נחמן:

כל אמונה - שאין בה אמונה ש'הכל לטובה' – אינה אמונה שלמה! והיא אמונה שמלאה בדימיונות ויאוש, כעס ודיכאון, לא זאת האמונה שהקב"ה מחשיב ואוהב.

אמונה פרושה שמחה: אדם שאומר שהוא מאמין, אבל, הוא לא שמח ומודה לקב"ה ולסובבים אותו – הוא סותר את עצמו, כי, מי שמאמין ש'הכל לטובה' - איך הוא יכול שלא להיות שמח ולהודות? הרי – הכל דבש!

אמונה פרושה – תפילה: אדם שמאמין אבל, לא מתפלל – סותר את עצמו!

מדוע? אדם שמאמין שהקב"ה ניצב עליו ונמצא איתו בכל רגע, שומע ומאזין לתפילתו באהבה,  לא מפסיק להתפלל ולדבר עם ה' יתברך! להודות לו ולבקש כל צורכו רק ממנו - בלי 'להתחנף' לאיש...

האם אנו מאמינים שהכל מונהג ומושגח?

אם היינו באמת מאמינים שהכל מושגח לפרטי פרטים, היינו שמחים ומאושרים כל היום, והולכים עם חיוך מרוח על פנינו - כמו ביום חופתנו...

כמה פעמים ביום אנו חושבים שדברים קורים 'בטעות'? אנו נדהמים ממה שקורה לנו, וחושבים: לא יתכן! היה צריך להיות אחרת! לא לזה התכוונתי, מה שנעשה איתי לא כ'סדר' ההגיוני, צריך לשנות! מתי אמרנו בפעם אחרונה: 'מה שיוצא – אני מרוצה'?

מה כוללת ההשגחה הפרטית?

אמונה אומרת – שהכל מושגח עד לפרט הכי קטן, הכי מדוייק והכי מושלם, כי אם, לא הכל היה מושגח בכל רגע ורגע: לא היה ניתן לומר שבאמת 'הכל לטובה', ומכיוון שהכל באמת מושגח,  יוצא שהוא -  גם  לטובה!

האדם יכול להרגיש בצורה וודאית 'שהכל לטובה' רק אם הוא יודע שכל דבר שקורה עימו – יש לו תכלית ומסר מהקב"ה, וזה - הדבר הכי טוב עבורו, והקב"ה רוצה לרמוז לו ע"י הארוע משהו, כדי לעורר אותו להתקרב אליו – והכל מאהבתו אליו.

'אין עוד מלבדו': אדם מאמין יודע ש'אין עוד מלבדו', ומלך העולם הוא היחיד! שמנהל את העולם הכללי והפרטי, והתוצאה: הוא לא מאשים אף אחד במה שקורה לו, אף לא את עצמו, והוא לא 'מתחרה' או מקנא באף אחד.

התוצאה: המידות ה'לא מחמיאות' – כעס עצבות יאוש נקמנות דאגה וכו' – לא נמצאות 'בארגז כלים' שלו, וניצל מעבירות 'מיותרות' של - בן אדם לחברו, וחוסך לעצמו המון צער, עוגמת נפש ויסורין בחייו - בכל רגע ורגע!

קיבלת 'תוכנית חיים' מדויקת - עבורך!

אדם מאמין יודע, שכל אדם קיבל מהקב"ה 'תוכנית חיים' יחודיית, ש'תפורה' עבורו, והקב"ה מוליך אותו באופן אישי בשבילים שמתאימים לתוכנית, ובקצב הנכון, כפי שרק הבורא יתברך יכול לדייק ולעשות.

הדרך שהקב"ה מוליך את האדם מובילה – למילוי היעוד, השליחות והתיקון שעבורה הגיע לעולם! הקב"ה הוא ה'מדריך' דרך הכי מעולה שיש, ולכן, אין צורך להסתכל על אף אדם אחד, ו'לשגות' בדימיונות.

אדם שמתחיל ל'קנות' אמונה מתחיל להרגיש את המתיקות והרוגע שלה, הוא חש "כגמול עלי אימו". אומנם, יש לו 'ישות' וממשות, אבל, הוא לרגע לא דואג כי הוא בזרועות החסונות של אבא שבשמים,ולכן, כמו שאמא רוצה רק בטובת בנה, כך, האדם יוכל להרגיש שחייו הם – הטוב המוחלט עבורו!  למרות - שזה נוגד את רצונו הראשוני!  

הוא מבין שהוא לא חייב להבין הכל!

כי הוא מאמין: 'איפה שנגמר השכל – שם מתחילה האמונה'.

כיצד מגיב אדם עם ציון 'חיובי'?

אדם ש'זוכה' לקבל ציון 'חיובי' חיי בשמחה ובאושר:

הוא רגוע בכל מה שקורה איתו, ומודה לקב"ה על הכל, הוא מבין:

שגם מה שנעשה ש'לא כסדר' – הוא כ'סדר'.

הוא מרפה – ומפסיק לרצות להבין, הלב שלו רגוע ובטוח שהקב"ה ידאג למה שהכי טוב עבורו - ואין לו צער מכלום!

הוא הולך ברחוב כמעט בצעדי ריקוד...

הוא מחובר לתפילה, מודה על העבר ומבקש כל מה שצריך, הוא מתמיד בתפילה לחיזוק  האמונה כי הוא רוצה לדבק יותר בה' יתברך.  

'אין שום מציאות בעולם – חוץ מה' יתברך'

כל חייו מוארים באור בהירות הדרך שזורח עליו...

מבחינתו האנשים – שקופים! לא קיימים! ומתנדפים – כמו בועות סבון!

אין להם שום מציאות וממשות! הוא יודע - שהם רק שליחי ההשגחה העליונה, ולכן, אם אדם  גרם לו צער, נזק או כל דבר שלא לטעמו, הוא מאמין שהכל לטובה!

שהרי, אין מציאות בעולם! שמשהו יכול לעשות משהו שהוא - נגד רצון ה'!

כי רק הוא 'עשה עושה ויעשה לכל המעשים'! ורק רצון ה' – מתקיים בעולם!

ולכן, הוא לא רואה באדם ש'עשה' לו – אשם, רשע, או פושע!

הוא לא מקפיד על אף אחד, ולא רוצה לנקום באף אדם!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הוא רואה ב'מקרה' את הקב"ה – ומתפלל אליו!

הוא יודע ומרגיש - שהקב"ה עושה זאת כדי – שיתקרב אליו!

חשוב להזכיר - 'אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו'!

הרי, אמרנו שהקב"ה 'תפר' לכל אחד מאיתנו 'חליפה' לפי מידתנו.

רבי נחמן חוזר על הדברים הללו 'אין ספור' פעמים, ואומר:

זהו המפתח לאושר בחיים! וכל גאולת הכלל והפרט - תלוים בזה!

איך אני יודעת? למדתי למבחן חוזר...

לע"נ רבי נחמן בן שמחה ופיגא, זכותו תגן עלינו, אמן!