אאא

הקב"ה מצווה על אברהם אבינו לעקוד את בנו, והם הולכים יחדיו בשמחה לעשות את רצון ה'.

"וילכו שניהם יחדיו" – כאיש אחד בלב אחד.

 ככל שהם עולים ומטפסים יותר גבוה ב'מעלה ההר', כך התקווה שיצחק אבינו יוותר בחיים - מתרחקת... – "וירא את המקום מרחוק"...

יוכבד ומרים הנביאה ציפו ללידת התינוק הקדוש משה רבנו, לידתו – מסמלת את  הישועה הקרובה, אבל אז, מרים הנביאה היתה צריכה לשים אותו בתיבה קטנה ששטה בנילוס,  הישועה התרחקה...

"ותתייצב אחותו מרחוק" – היא ראתה אותו, אבל, רק - מרחוק.

הישועה מצויה – רחוק קרוב

כשמצפים לישועה היא נראית - רחוקה, אך יודעים,

שככל הזמן עובר – הישועה מתקרבת.

הניגודיות בין 'רחוק' ל'קרוב'  מבלבלת ומתעתעת, יש או אין ישועה? מתי?

הישועה עדיין לא הגיעה? למה? עזוב שאלות! המתן!

תעשה מה שצריך – ותמשיך להמתין!

להמתין בסבלנות? אבל כמה? כמה אפשר?

הקושי הגדול טמון בחוסר הידיעה, מתרכזים ב'נסיבות', במקום להאמין ולבטוח שישועה בטוח תגיע, הקושי טמון בחוסר הוודאות, יש פתרון?

"ה' – יראה"!! רק הוא יכול לראות!

הקושי הגדול הוא, שלפעמים הגאולה נראית כמתרחקת, והאדם בכלל לא מבין – איך יתכן שהקב"ה יושיע אותו מהמקום שהוא מצוי בו כעת.

ניתן לסכם את ניסיון העקדה: "ה' – יראה".

הישועה מורכבת כמו חלקיקי 'פזל' מרהיב וענק, והקב"ה יודע כיצד להשלים את החלקים החסרים, הוא יודע מה הזמן המדויק לישועה, ומדוע צריך את כל האירועים והניסיונות בדרך לישועה – 'ואנחנו מה'?

אצלנו 'פזל' הישועה במצב של 'רחוק - קרוב',  האדם לא מבין, לא יודע, לא רואה, רק צריך להאמין ולבטוח בקב"ה ברוגע ובשלווה, כיצד יצליח?

הפתח לישועה - לחיות את היום

רבי נתן מסביר את הפסוק: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" עפ"י רש"י, שפסוק זה  מתייחס דווקא להווה – וזו ה'ירושה'שניתנה לעם ישראל - לדורות.

תפקיד האדם לראות, כיצד הוא יכול בכל יום לקרב את הגאולה ע"י צעד נוסף שיעשה, ובמילים אחרות, כיצד הוא יכול בכל יום להתרחק מהגלות - עוד קצת, וממילא, לצעוד לישועה - הגאולה השלימה.

אין בכח האדם לראות את 'תמונת הגאולה' השלימה – רק "ה' יראה"! אבל, אומר רבי נתן שהאדם צריך לדעת ולהאמין, שבכל יום מתנוצצת עוד - קצת 'גאולה'.

לשמוח ולהודות על - ישועת ההווה

צריך ללמוד את 'אומנות' התקווה - להביט לקרוב ולרחוק - באותו הרגע.

מצד אחד, להאמין ולצפות לישועה שרחוקה, ומצד שני, לראות את הישועה שקיימת במציאות ברגע זה.

לשמוח ולהתנחם בחלקיקי הישועה שקיימים היום, להודות עליהם, ולא לדחוק את השעה, כי - הגאולה בסוף תגיע!

"ה' – יראה" – כשהאדם יודע שישועתו מוכנה, רק זמנה עדיין לא הגיע, הוא יכול לאפשר לעצמו להירגע ולהרפות, לסמוך ולבטוח בבורא עולם, ואז, הוא כבר לא מרגיש דחיפות  -  לראות אותה! הוא מאמין שהיא – בא תבוא!

ברגע אחד – 'ישועת ה' כהרף עין'

חיינו הם – 'שילוב מנצח' של ראייה - מרחוק קרוב, האדם צריך להמתין מתוך אופטימיות ותקווה, כי הוא בוטח בקב"ה ויודע שהישועה בדרך, והיא – עוד תגיע, וברגע אחד!

ברגע אחד, הקב"ה מחליף את יצחק - באיל, הישועה שלא היתה צפויה, הפכה למציאות קיימת - ברגע אחד!

בתיה בת פרעה הושיטה את ידה "ותשלח את אמתה ותקחה" ומשה הקטן התחיל להתקרב בחזרה – ברגע אחד!

כך עבודת ה' בנויה מקרוב רחוק - 'רצוא' ו'שוב' - מתקרבים ומתרחקים, אבל הכי חשוב להרגיש ששני המצבים הללו הם בהשגחה פרטית, כי בכל יום הם קורים לאדם ומתהפכים - ברגע אחד.

סוד ה'אמת' – וה'אמת לאמיתה'

האמת היא - שהישועה עדיין לא הגיעה, נכון!

האמת לאמיתה היא - שצריך לראות את כל חלקיקי הישועות, והניסים שנעשים לאדם בכל יום ובכל רגע "על ניסיך שבכל יום עמנו".

אדם שיחדד את מבטו, יראה ניסים חדשים בכל יום - ממש! תסתכל טוב – תראה.

"חדשים לבקרים רבה אמונתך" – וגם ישועתך.

האדם, אפילו לא יודע כמה ניסים נעשים איתו, משום שמבטו המצומצם מסתכל כל הזמן – רק מרחוק. הוא מחכה לישועה המושלמת, והוא לא רואה את ה'אמת לאמיתה'.

"מרחוק נראה לי" – מרחוק – אבל, נראה!

אברהם אבינו אומר: "מרחוק ה' נראה לי" – המקום הרחוק מתגלה ונראה בצורה בהירה וברורה, ומצמצם את המרחק, הרחוק כבר אינו רחוק, הוא  – נראה לי.

ישועת ה' מורגשת - דווקא מרחוק: זהו טובו וחסדו של הקב"ה, ששולח לאדם ישועות ונחמות קטנות בכל יום ויום, כדי שלא יתייאש, וימשיך לפסוע בדרך לישועה העתידית.

"בכל יום מתנוצצת הגאולה" רש"י אומר, שה' נראה לאדם בכל יום, דווקא בזמן כשהוא מרגיש רחוק מהגאולה, כדי שיחוש את קרבת האלוקים, ויוכל לצמצם את פערי המרחק בין הרחוק לקרוב.

הקב"ה נותן לאדם כח לעמוד בניסיונות בצורה מתמדת, ושומר איתו על 'קשר עין' תמידי, ע"י: "ואני קרבת אלוקים  - לי טוב".

ישועת ה' נפלאה מעבר - לכל דימיון

הקב"ה יודע מתי ה'סוף' הטוב יגיע, וכל מה שמוטל על האדם - להמשיך לפסוע ולראות את הישועה מרחוק, לא לדחוק את השעה - ולא להתייאש.

"היום אם בקולו תשמעו" - תשמע ותעשה היום את רצון ה', זו הדרך היחידה לקרב את – הגאולה העתידית.

כל פסיעה בדרך הנכונה עושה לקב"ה נחת רוח ושעשועים, שלא ניתן להבין ולשער, והאדם ירגיש איך "מרחוק נראה לי" והוא מסוגל למשש את הישועה - ממש!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תמשיך לצעוד - אל תביט אחור!

לפעמים, ברגע של יאוש האדם פוסע אחור, הקב"ה אמר לאברהם "אל תבט אחור" תמשיך הלאה, תזכור, גם הנסיגה – היא בהשגחה פרטית מדויקת - וגם זו לטובה.

תזכור! תכלית ההתרחקות היא ההתקרבות, תרפה ותרגע...

'ויש ענין - שהכל יתהפך לטובה'!

אומנות אבותינו בידינו לראות את הישועה מרחוק ומקרוב.

"ותתיצב אחותו מרחוק" תראה מרחוק - התייצבו וראו את טוב ה'..

תתחיל מחדש, 'יגעת ומצאת – תאמין' – אל יאוש!

לא מצאת!? צריך עוד קצת יגיעה, בקש ממי שהכל שלו - "ברוך הנותן ליעף כח".

"וירא את המקום מרחוק" – מרחוק ישועתך נראית לך – רק תביט!

"ישועת ה' כהרף עין" - אמן!