אאא

דף צא

*ר"ש בעירבו *חורבה באמצע.

א.     פסקינן כר"ש דגגות חצירות וקרפיפות הוו רשות אחת לרב זהו דוקא אם לא עירבו דבעירבו גזרינן שמא יוציא את כלי הבתים לחצר, ולשמואל אף בעירבו דר"ש לא חייש שיאמרו על שני כלים בחצר אחת זו מותרת וזו אסורה. והשמועות 1. כיצד שייך לרב שיגיעו לחצר כלי הבתים, ותירץ ע"י לבישה. 2. אם שכחו ולא עירבו אמרינן דגג חצר אכסדרה ומרפסת הוו רשות אחת, ודחי דאתי כרבנן מדלא קתני גם קרפף ומבוי. 3. חמש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ששכחו ולא עירבו כלים ששבתו בחצר אסורים במבוי ור"ש שרי ומשמע דאם עירבו אסור, ותירץ דאיירי שלא נשתתפו במבוי, או דר"ש קאמר לדבריהם דרבנן שיודו לכה"פ שאם לא עירבו הוו רשות אחת. 4. סתם משנה דכותל שבין שתי חצירות שעירבו לא יורידו, אמר דהיינו לבתים אבל לחצר שרי ומותר לאכול במקומו.

ב.     שתי חצירות ואחת מהן עירבה, דין חורבה שביניהם 1. לרב הונא נותנים את החורבה לזו שלא עירבה, דבזו שעירבה חיישינן שמא תוציא מהבתים לחורבה. 2. לחייא בר רב לל"ק החורבה שייכת לתרוייהו לכן שתיהן אסירי. 3. לל"ב שתיהן שרו והטעם שאין לחוש שמא יוציאו לשם דכלים בחורבה לא מינטרי.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    המח' אי פסקינן כר"ש דהוי רשות אחת אף בעירבו, והשמועות (4)

ב.    דין חורבה שבין שתי חצירות שעירבו (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com