אאא

לפני כחודשיים פורסם סיפור 'פיקנטי', על זוג חרדי שרצה לעלות לרכבת ולא אפשרו לו,  בטענה, שהרכבת לא נועדה... לחרדים.

הזוג – ירד בשתיקה... וכשבסוף התברר שהכל היה רק 'הצגה'... נשמנו לרווחה.

כך נראה יהודי 'גלותי'...  גם בארץ ישראל...

חז"ל אומרים, ששמות בני ישמעאל רומזים, כיצד צריך להתנהג כשנמצאים בתחת שליטת ישמעאל.

אין ספק, שהאדם צריך להגן על עצמו. אבל, מקצת פגיעה ב'אגו' – לא מתים...

הפרשה מדריכה כיצד לנהוג במצבים 'גלותיים' שהיום - מצויים בשפע...

מדוע התורה מזכירה את שמות בני ישמעאל?

בני ישמעאל – 'משמע', 'דומה' ו'משא' קיבלו את שמם, במטרה לרמוז לאדם כיצד לנהוג במצבים גלותיים, כשהאדם שומע שאת ביזיונו.

"משמע" – ישמע האדם את הביזיון שמבזים אותו.

"דומה" – לא יענה על הדברים, אלא: ידום וישתוק.

"משא" – ישא ויסבול את הביזיון בדממה.

עד בוא המשיח, עם ישראל ממשיך לחיות בגלות... ויש הרבה סוגי גלויות...

ידועים הסיפורים על צדיקי הדורות שחיפשו לקבל יסורין או ביזיונות...

הם בסדר, אבל אנחנו? כיצד ניתן לא להגיב כשה'אגו' נפגע?

רבי נחמן מרבה לדבר על התועלת שיש לאדם שמצליח לשתוק, כשמבזים אותו, וכיצד השתיקה מטהרת את האדם ומתכפרים לו עוונותיו.

האדם זוכה למשוך על עצמו אור ו'חיות' אלוקית,  וע"י כך:

זוכה לישועות ברוחניות ובגשמיות!

  "וידום אהרון" – עד היכן?

התורה מספרת על שני בני אהרון – נדב ואביהוא שהיו קדושים וטהורים, שמתוך הרגשת דבקות אלוקית וקרבת ה', קדושתם הטהורה גרמה לכך הקטירו קטורת.

הם הדליקו אש לפני ה' "אש זרה אשר לא ציווה אותם" ובאותו הרגע, יצאה אש מלפני ה' ושרפה אותם חיים!

כששמע זאת אהרן הכהן, מה היתה  תגובתו?  "ויידום אהרון".

"ויידום" – נשאר דומם! דום לה'!

אהרן הכהן עשה עצמו כחפץ דומם, בטל ומבוטל לפני ה' יתברך!

התבטלות גמורה ומוחלטת!

אהרן הכהן עמד באותו הרגע לפני ה' - בביטול מוחלט לרצונותיו!

הוא הרגיש כל כולו 'אין',  בניו נשרפו והוא – "וידום אהרן".

אדם המרגיש את עצמו 'אין' - לא נשאר מרוקן!

באותו רגע ממש! הוא מרגיש כיצד, נוכחות ה' יתברך ממלא אותו ב 100%, כי - 'לית אתר פנוי מיניה' ו'אין עוד מלבדו'!

דווקא בארוע זה, אהרן הכהן זכה להגיע לשיא הדבקות בה' יתברך!

דווקא הרגע הכי קשה בחיים – מרים את האדם לדרגות הכי עצומות ונשגבות!

כיצד יתכן, שהדרך להתרומם היא,  להיות מושפלים - עד עפר?

הביזיון – שבירה לצורך תיקון

רבי נחמן מדבר על מעלת קבלת ביזיונות בשתיקה, ואומר:

עיקר התשובה  שהאדם ישמע  ביזיונו – וישתוק, מדוע?

לכל מידה יש צד חיובי ושלילי, החלק השלילי בגאווה קרוי - ה'אגו', והוא לא מאפשר לאדם להודות בכך שהוא לא מושלם, וצריך לתקן את עצמו ולהשתנות, ואת העבודה הזאת, הביזיון עושה - בצורה 'מושלמת'.

הקב"ה שולח לאדםביזיונות, לא במטרה לשבור את האדם, אלא, כדי ש'יתעורר' ויתקן את עצמו.

הביזיון גורם לאדם 'להנמיך' את עצמו ולעשות חשבון נפש, ולאפשר לעצמו לקבל את המסר שהקב"ה רוצה להעביר לו דרך הביזיון, וכך הוא יכול להשתנות, ולהתקדם למקום יותר טוב ומרומם.

ברגע שהאדם לא מתנגד לביזיון, ונותן ל'אגו' קצת להיפגע - ומרפה, הוא מרגיש כיצד נוכחות ה' חודרת לנשמתו, ודבקות עליונה בה' יתברך, מרוממת אותו לפסגות חדשות - ושכרו בצידו.

ה'דום' – מטהר את הלב

בד"כ, התגובה הראשונית של האדם לשמע ביזיונו שהוא מחוויר, ומרגיש איך הדם 'אוזל' מפניו, ואכן, השתיקה נחשבת לאדם, כאילו דמו – נשפך ממש!

השתיקה וחוסר התגובה, הופכת את ה'דם' שנראה, כאילו 'אוזל' מפניו - ל'דום'. ונחשב, כאילו האדם עוצר ו'נעמד דום' – כדי להקשיב, לשמוע ולהכיל את הביזיון.

רבי נחמן אומר, שברגע שהאדם 'דום' - דומם, הדם שמצוי בחדר השמאלי של הלב, שהוא משכן ליצר הרע והתאוות – מתמעט.

הביזיון נחשב לאדם, כאילו הוא ממש - 'זובח' את יצרו.

באותו הרגע, הקב"ה מפיל לאדם 'חללים', ז"א מטהר את הדמים העכורים שמצויים בחלל השמאלי של לב האדם, כפי שכתוב: "דום לה' ויתחולל לו".

אומנם האדם מרגיש כאילו ליבו מתרוקן והופך לחלל ריק, כפי שכתוב: "ליבי חלל בקירבי" אך, ברגעים אלו ממש, קורה דבר נפלא, הקב"ה מטהר ומנקה את האדם, והנשמה הטהורה של האדם מאירה את חדרי ליבו באור אלוקי, וזוכה – שמתכפרים פשעיו.

ל'הקרע' מבפנים - ולידום

ישנם אנשים שקצת מצליחים לשמוע ביזיונם ולשתוק - 'לידום', ויש אנשים שמרגישים באותו הרגע, איך הם:

'נקרעים' לחתיכות, ומוכנים ל'קבור' את עצמם מהבושה, הביזיון וההשפלה.

הם רוצים להתנגד מיד לדברים, ואעפ"י כן, מצליחים – לדום! ולא מגיבים.

אדם שמוכן להיות 'נוכח' במצב של ביזיון, לשתוק לספוג... ולהתקדם הלאה:

זוכה, שהקריעה שהוא מרגיש מבפנים, 'קורעת' לו את גזר דינו!

עוונותיו מתכפרים, וגזר דינו מתהפך לטובה.

וזוכה לשכר רב, כפי שניתן ללמוד מאהרן הכהן.

אין מלאך ובריה – יכולים לשער

שכר השתיקה של אהרן הכהן היה עצום ורב, הוא זכה שהקב"ה דיבר עימו – 'פנים אל פנים', בצורה ישירה ללא תיווכו של משה רבינו, והכל, בעבור עמידה - בניסיון השתיקה!

השתיקה המוחלטת, דווקא ברגעים הכי קשים, יוצרת את החיבור האמיתי, הפנימי והעמוק, שנובע מדבקות וביטול מוחלט לה' יתברך.

ההצלחה עוברת דרך  - הביזיון

מציאות החיים מוכיחה שהדרך להצלחה עוברת דרך ביזיונות, האדם כאילו 'מתאפס' על עצמו, ומתרומם לפסגות חדשות.

יצר הרע מתנגד לקבלת הביזיון, כי הוא יודע:

שזאת הדרך לקרבת אלוקים, ולהארת ה'חלק אלוק  ממעל' שבאדם.

כל אדם מרגיש בשעת קבלת ביזיון, קושי, משבר ואכזבה...

עד לפעמים, המחשבה מרוקנת ונגמרות המילים...

במקום שבו נגמרות המילים - ודוממים,  בדיוק אז:

הלב מתמלא ומאיר, באור אלוקי טהור וזך של אהבה ויראת ה'.

שתיקה – הצעקה הכי עוצמתית

לשתיקה יש כוח עצום... מעבר לכל המילים והתפילות.

אומר על כך הרבי מקוצק: "הצעקה הכי גדולה לה' - זו השתיקה!"

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אמרו חז"ל: "ה' תולה ארץ על בלימה" – על בלי – מה... "ונחנו מה"?

ז"א, מציאות האדם תלויה ומשתנה - ברגע זה ממש, שהוא מוכן לשתוק להרפות, ולהפוך עצמו ל – מה? – לכלום!

העמידה בכניעה, ענווה והתבטלות, וקבלת רצון ה', הוא רגע 'המפנה הגדול', שבו האדם זוכה לישועות ורחמים רבים, ושיתכפרו עוונותיו.

וזוכה לשכר גדול, שאין שום מלאך ובריאה יכולים לשער.

אנו מתפללים שלא נגיע לידי ניסיון, ולא לידי ביזיון.

אך, אם הקב"ה שולח לאדם נסיון, כדי שיזכור שהדבר נובע - מאהבתו אליו.

יהי רצון שנזכה לעמוד בניסיונות בכבוד, לכבוד ה' יתברך, אמן!