אאא

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים ושבע שנים שני חיי שרה"

אומרים חז"ל במד"ר שימי שנותיה של שרה היו שלימים ותמימים וכמאמרם ז"ל "יודע ה' ימי תמימים - כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים".

בפשטות רצו חז"ל לומר בכך שלמרות ששרה נפטרה בפתאומיות בל נחשוב שנחסרו מימי שנות חייה סך שנים מסויים, אלא היא חייה בדיוק את תקציב שנותיה שנקבע מראש.

אבל פשוט שהיו עוד צדיקים לפני ואחרי שרה ששנותיהם היו תמימים, ולכן מזה שחז"ל בחרו את שרה כדי לציין את ענין התמימות הוי אומר שבשרה יש משהו מיוחד.

בהמשך הפרשה נאמר על אברהם שהיה "זקן בא בימים" מה ענין כפל הלשונות? המדרש אומר שיש זקן שלא בא בימים ויש בא בימים שאינו זקן. מה פירוש הדבר?

בספר מגיד מישרים (בראשית סוף קטע הלא לך למנדע) מסופר שהמגיד הבטיח לבית יוסף שיזכה למות על קידוש ה' אבל מצד סיבה מסויימת הוא לא זכה לכך.

אחרי שלקחו ממנו את הזכות של מסירות הנפש זכה הבית יוסף והדפיס את השולחן ערוך שלאורו הולכים בני ישראל עד עצם היום הזה.

נמצינו למדים מכך שיש שני מעלות לאדם. האחת היא שלימות נפשו ומצד זה עדיף לו לאדם הקדוש והנשגב למות על קידוש ה'. והשנייה היא שלימות העולם שסביבו בה עדיף לו להישאר בחיים ולהדפיס שולחן ערוך שלאורו ילכו בני ישראל.

מסביר הרבי מליובאוויטש שזאת המשמעות של המדרש זקן שאינו בא בימים ובא בימים שאינו זקן.

זקן - זה שקנה חכמה, זה מעלת האדם לעצמו.

בא בימים - זה מעלת האדם לסביבתו, מה הוא השפיע על העולם בימים שהיו לו.

ומכך נבין שיכול להיות מצב שהבית יוסף ייענש ולא יזכה למות על קידוש השם ויחד עם זאת יצא מזה פרס, כי העונש נשאר על כנו בכך שנחסר לו מעלתו העצמית…

ומזה נבין את מעלת אברהם אבינו שהיה זקן ובא בימים דהיינו שהיו לו שני המעלות גם יחד. הוא גם היה שלם בנפשו וגם השלים את השפעתו על העולם.

משמעות הדבר היא כך: יש חיי רוח ויש חיי עולם, התורה ירדה לעולם כדי שנחבר את הרוחניות והגשמיות ונעשה מהם חטיבה אחת, את הרוחניות נאחיז בגשמיות ואת הגשמיות נרומם נזכך ונקדש. וזה עומק מאמר חז"ל "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" הם מחברים את ההפכים הללו - רוחניות וגשמיות - ועושים שלום ביניהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ומכאן נבין מהי שלימות חייה של שרה אמנו שימיה היו תמימים, אמרו חז"ל שאברהם אבינו התחיל "שני אלפים תורה" כי אברהם התחיל את החיבור של הרוחניות והקדושה עם העולם (זה התבטא בעיקר במצות ברית מילה שהורידה את הענין הכי גבוה במקום הכי נמוך).

אכן, אמנם היו צדיקים לפני אברהם ושרה, אך היו אלו צדיקים לעצמם כדוגמת נח שזכה לנצל מהמבול אך הוא לא זכה להשפיע על אנשי דורו. אפילו מתושלח הצדיק שהמבול התעכב לכבודו שבוע ימים כדי שיוכלו להספיד אותו כהלכה, גם הוא על כל צדקותו לא השאיר חותמת דל קדושה ורוחניות בעולם

אברהם ושרה הם הראשונים שפתחו סדק במחיצה שהיתה בין הרוחניות לגשמיות. הם הביאו את הקדושה לעולם. הם הביאו את שמו של ה' לעולם. אברהם היה זקן בא בימים ושרה ימי חייה היו תמימים, שלימות ותמימות המשלבת בין העולם הרוחני ומעלת נפש האדם לעולם הגשמי וסביבתו של האדם.

אנו בני ישראל ובפרט ממתן תורה הולכים בעקבותיהם.

לע"נ אבי מורי ר' אליהו ב"ר אשר ז"ל, הריני כפרת משכבו