אאא

דף ד

*שכירות בער"פ. *חמץ בער"פ בחצות.  

א.     שכירות בערב פסח 1. בעי מי חייב לבדוק האם המשכיר שהחמץ שלו או השוכר שהאיסור ברשותו, וליכא להביא ראיה ממזוזה כיון שהיא חובת הדר, ולהלכה החיוב לבדוק על מי שהמפתח אצלו בתחילת י''ד ניסן. 2. משכיר בית בי''ד והמשכיר לא נמצא בעי האם חזקתו בדוק, ומייתי דאיכא נאמנות לנשים על ביעור חמץ ולהו''א ש"מ חזקתו בדוק וקשיא א''כ כל הבתים, אלא אין חזקתו בדוק קשיא דאמירתם לא חשיבא, ולמסקנא איירי במוחזק דלא בדק מיהו בדיקת חמץ מדרבנן כיון דיכול לבטל. 3. השכיר בחזקת בדוק ואינו בדוק, אינו מקח טעות אפי' באתרא דמשלמים, משום שניחא לאיניש לקיים מצוה בגופו ובממונו.

ב.     חמץ למעלה משש שעות אסור מן התורה שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, ומפרשינן כיצד הילפותא 1. לתנא דבי רבי ישמעאל ראשון זהו י"ד ובו תשביתו דמצינו י''ד נקרא ראשון גבי אכילת מצה, או דראשון מעיקרא משמע ומקשינן שנאמר הראשון לגבי מקרא קדש דפסח וסוכות ולולב, ומתרצינן דאתו לדרשה שזכו לשלשה ראשון עשיו ביהמ"ק ומשיח. 2. לרבא מזה שבזמן שחיטת הפסח אסור שיהא החמץ קיים. 3. לר"ע א"א לומר שיש לבער ביו"ט כיון שהבערה היא אב מלאכה, וש"מ דקסבר אין ביעור חמץ אלא שריפה והבערה לחלק יצאת, ולא אמרינן מתוך להתיר הבערה שלא לצורך. 4. לרבי יוסי כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם משמע שהביעור ביום הראשון זהו בי"ד, ואין לומר דיבער בליל ט"ו משום דאיתקש השבתת שאור לאיסור חמץ שהוקש לאכילת מצה שזהו בליל ט"ו, וההשבתה אינה בליל י"ד דכתיב ביום, ואינה מהבוקר דאך חילק.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  שכירות בערב פסח (3)

ב.  מנין לאסור חמץ בער"פ ומשש שעות (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com