אאא

בפתח הפרשה אומר רש"י על המילים "אמור... ואמרת": ״להזהיר גדולים על הקטנים״ – יש להזהיר את הגדולים שיקטינו עצמם ולא יתנשאו על העם. להזהיר – מלשון זוהר.

המילה "אמור" מופיעה גם בפסוק – ״כה תאמר לבית יעקב״. אמירה היא לשון רכה, בהירה ומתקבלת. גם אם מישהו נראה קשה מולנו, נאמר את הדברים בלשון רכה, כי בסוף האמירה תפעל את פעולתה.

כשנאמר בלשון רכה ונאיר את הכוחות שיש באחר, גם הוא יהפוך את השיחה הקשה שלו לאמירה קלה. אפשר להביא לזוהר ולאור בלי כוח, לראות נפלאות ולשים לב לפלא של כל אחת ואחת.

אז מה עושים? ברגעים האחרונים של הגלות, מכניסים את האלף לחיים בשלושה מובנים: האלף של אלופו של עולם, בהידור בקיום המצוות.

האלף של אולפנא בלימוד התורה ופנימיות התורה, שמבוססת על הסודות שגילה לנו רבי שמעון בר יוחאי שעכשיו זה הזמן לחגוג את אורו הגדול.

שני אלה יביאו להחשת האלף העיקרית של הגאולה. הרי היא בהיפוך אותיות – פלא - ואז נראה את גילוי הנפלאות הגדולות שיהיו.

השבוע נקבל בברכה אישה גדולה מהחיים, שרה רבקה ליפש, שליחה בעיר האדומה חיפה ואשת חינוך, שכתבה ספר מבט מיוחד, בו היא חולקת ומשתפת בחייה כאם לילד עם אוטיזם.

בדקנו עם גברת ליפש מה למדה על תקשורת דרך דיבור, גם עם אנשים "רגילים", איזו נקודה בפרשה עוררה אותה ומה המסר שלה לאימהות מיוחדות כמוה.

התשובות, מרתקות אפילו יותר ממה שחשבנו שיהיו.

הכותבת היא נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת

mirisch1@gmail.com